ז' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע סובל, לטענתו, מליקוי בעמוד השדרה (להלן: "הליקוי"), אשר לגישתו נגרם עקב תנאי ואופי עבודתו במפעל נילית במשך שנים רבות, וזאת על דרך של מיקרוטראומה. 

פנייתו לנתבע בבקשה להכיר בליקוי הנ"ל כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

מכאן התביעה שלפנינו.

2.לאחר ששמענו את עדותו של התובע וכעולה מהראיות שהוצגו, קבענו בהחלטה מיום 09.03.16 את העובדות הבאות -

א.התובע יליד 1950.

ב.החל מיום 13.05.91, ובמשך כעשרים שנה, התובע עבד במפעל נילית בע"מ (להלן ולעיל: "המפעל").

ג.במהלך עשר השנים הראשונות לעבודתו במפעל, התובע שימש כמפעיל מכונה, ובעשר השנים המאוחרות שימש כעובד "דוללה".

ד.כמפעיל מכונה, עיקר עבודתו של התובע הייתה בפיקוח על פעילות המכונה, והוא גם עסק, במידה והדבר נדרש, בחיבור החוטים שנקרעו במהלך פעילותה של המכונה.

ה.כעובד "דוללה", התובע ביצע את הפעולות הבאות –

בהגיעו לעבודה, התובע התחיל לעסוק בניקיון של הבובינות באמצעות יונק וואקום. התובע נטל והרים את הבובינות שהיו מסודרים בתוך העגלה בגבהים בין 30 ס"מ ועד ל- 1.7 מטר.

לאחר ביצוע פעולות הניקיון לבובינות, התובע דחף את עגלת הבובינות לצורך שקילתה, וזאת למרחק של שלושה מטרים בערך.

לאחר רישום תוצאת השקילה, התובע היה מושך את העגלה מהמשקל ודוחף אותה למחלקת האריזה, וזאת למרחק של כעשרה מטרים.

ו.פעולות הדחיפה והמשיכה של העגלות בוצע באופן ידני, באופן שהתובע החזיק בברזל של העגלה שהיה ברוחב הכתפיים ובגובה כ - 30 ס"מ מעל הטבור. לטענת התובע, גלגלי העגלות לא היו נקיים, וזאת כתוצאה מחוטים שנתקעו בהם, דבר שהוסיף והקשה על דחיפת ומשיכת העגלות.

ז.התובע טיפל בכ- 30 עד 35 עגלות ביום, כאשר כל עגלה הכילה 72 בובינות וכל בובינה שקלה 5 ק"ג. עגלה ריקה שוקלת כ- 100 ק"ג, והכילה בובינות במשקל בין 200 ל- 400 ק"ג.

ח.במהלך חודש העבודה, התובע עבד לסירוגין 9 ימים (8 שעות ביום) ולאחריהן נח שלושה ימים, ולעיתים עבד בימי החופש.