ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
18522-10-14
05/04/2015
|
בפני הנשיאה:
ורד שפר
|
| - נגד - |
המערער:
ר' ג'
עו"ד ג'סאן טנוס
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מחמד גאנם
|
| פסק דין |
1.המערער סובל מליקויים בתחומים רפואיים שונים, וביקש לקבוע נכותו בגינם.
ועדה רפואית לעניין נכות כללית קבעה לו נכות רפואית זמניות בשיעור משוקלל של 67%.
המערער ביקש לקבוע כי איבד את כושרו להשתכר, וועדה לעררים לעניין אי כושר שהתכנסה ביום 07.09.14, קבעה כי המערער לא איבד לפחות 50% מכושרו להשתכר.
מכאן הערעור שבפני.
2.ביום 23.03.15 התקיים דיון בערעור, במסגרתו חזר ב"כ המערער על נימוקיו בכתב הערעור שעיקרם כדלקמן -
א.הוועדה לא נתנה את דעתה באופן מספק וממצה למכלול תחלואי המערער והשלכת נכויותיו.
ב.הוועדה לא התחשבה במכלול השיקולים שהיה עליה לשקול, לרבות גילו, מקצועו והעדר השתכרותו.
ג.הוועדה לא נימקה את החלטתה כנדרש וקביעתה הינה בגדר מסקנה ולא הנמקה.
ד.מסקנת הוועדה הייתה מוטעית, ולא ניתן לעמוד אחר הלך מחשבתה.
ה.הוועדה לא נימקה את קביעתה, לפיה המערער חסר השכלה עובד פיזית, והסובל מנכויות בתחומים שונים, לרבות נכות קרדיולוגית ונכויות אורטופדיות, לא איבד ולו 50% מכושר השתכרותו.
ו.לנוכח טעויותיה המשפטיות של הוועדה, יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.
ז.המערער סובל מנכות משמעותית בתחום השמיעה, ועל כן טעתה הוועדה שהפנתה את המערער לעבודה שמצריכה שמיעה לא חדה.
ח.המערער סובל מנכויות שגורמות לסטרס, לחוסר ריכוז ולבעיות נפשיות, והוועדה לא התייחסה לנכויות אלו המצדיקות עבודה בתנאים מיוחדים.
ט.המערער סובל מבעיית עור ובעיה פפטית, שהנכויות בגינן נופו, והוועדה לא התייחסה אליהן.