ב"ל 17892-12-12 דנה קרול מישר נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זוהי תביעה לגמלת שמירת הריון מכח הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.

2.העובדות נקבעו בהסכמה בין הצדדים כדלקמן:

א.התובעת הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון לפי אישור שראשיתו ביום

4.6.12 ועד מועד הלידה.

ב.אושרה לתובעת שמירת הריון עד ליום 15.8.12.

ג.לא אושרה שמירת הריון מ-16.8.12 ואילך.

3.בהחלטה מיום 8.1.14, מונה פרופ' אייל שיינר כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות:

א.מה היה מצבה הרפואי של התובעת לאחר 16.8.12?

ב.האם מצבה הרפואי של התובעת נובע מההריון ומסכן את התובעת או את העובר?

בתשובתו יתייחס המומחה גם לעברה הרפואי של התובעת.

ביום 19.1.14 השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן:

"תיאור המקרה

התובעת הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון לפי אישור שראשיתו 4.6.12 ועד ללידה. אושרה שמירת הריון עד ליום 15.8.12. לא אושרה שמירת הריון מ-16.8 ואילך (סביב שבוע 22). נשאלתי מה היה מצבה לאחר ה-16.8 והתבקשתי לענות על השאלה: האם נדרשה שמירת הריון בשל מצב רפואי הנובע מההריון שסיכן את היולדת או את עוברה מה-16.8 ועד הלידה.

סיכום גיליון רלוונטי:

הריונה הרביעי הריון ספונטני. וסת אחרונה 15.3, תאריך לידה משוער 20.12. בעברה לידה רגילה בשנת 2010 (בן בריא לפי מכתב הרופא) ומצויינות 2 הפלות בעבר (לא ברור אם יזומות או ספונטניות). הסיבות לשמירת הריון דימום בשבוע 11 היתה במיון בבי"ח מאיר. לפי תיעוד חלקי מצויין בשתי בדיקות שרירן קידמי "והתכווצויות" למרות שאין תיעוד השרירן לכל אורך ההריון. יתרה מכך לא ברור מיקומו המדוייק וגודלו ואם אכן הוא סימפטומטי. אין ספק שגדול הוא לא כי אז היה תיעוד לכל אורך ההריון וגם במסמכי הלידה. רופא ביטוח הלאומי העלה סוגיות לרופא המטפל לגבי הצורך השמירה ובמכתב התשובה של רופא הנשים נרשם כי 7.6, 28.6 נבדקה עקב כאב ודימום (יש לציין כי לא ראיתי כלל תיעוד של דימום אבל ממילא זהו תאריך שבו שמירת הריון אושרה). לדבריו בשל דימום כאשר היתה ליולדת הפלה וגיל האישה (הוא גם מציין מצב לאחר הדיקור) נתבקשה שמירת הריון.