ע.ב. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 21/2/16 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 27%, מיום 25/10/13 ("ההחלטה"). 

הרקע העובדתי

2.הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 8/11/15, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה ברפואת אף אוזן גרון ומומחה ברפואה פנימית. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער וערכה לו בדיקה קלינית.

מבחינת אף אוזן גרון, הוועדה ציינה, כי למערער "קול נמוך, לא שומע, אלא רק כשצועקים". הוועדה סקרה ממצאי בדיקות שמיעה שונות, מיום 2/3/12 ומיום 24/11/14, וציינה, כי בבדיקה המאוחרת "ירידה בשמיעה קלה בתדרי הדיבור כשבטונים הגבוהים ישנה ירידה חושית עצבית עמוקה יותר. ממוצע שמיעה בתדרי הדיבור 25 דציבל משני הצדדים". למערער נקבעה נכות בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ב)(2).

לגבי הטנטון, המערער התלונן "שהיה לו לפני שבוע ונמשך כחצי שעה". הוועדה סברה, כי מצבו של המערער בגין טנטון לא תמידי תואם נכות בשיעור 0%, לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(I), ולכן עצרה את הדיון כדי להודיע למערער על כוונתה להפחית את הנכות.

לגבי סטייה במחיצות האף, הוועדה ציינה, כי המערער נושם עם פה סגור, עיינה בתיעוד הרפואי ומצאה בבדיקתה "מעבר אוויר טוב משני הצדדים". למערער נקבעה נכות בשיעור 0% בגין קושי בנשימה דרך האף, לפי פריט ליקוי 69(2)(א). כמו כן, בהתאם לבדיקת מעבדת שינה מיום 28/3/11 נקבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין דום נשימה בשינה, לפי פריט ליקוי 3(ב).

מבחינה אורטופדית, נערכה למערער בדיקה קלינית, והוועדה פירטה את ממצאיה בסעיף 7 לפרוטוקול. לאחר שעיינה בממצאי בדיקות CT עמוד שדרה מותני מיום 11/5/11 ובדיקת EMG תעלה קרפאלית מיום 7/2/11, נדחה הערר מבחינה אורטופדית, ונקבעה למערער נכות בגין ספונדוליזיס צווארי ומותני בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב). כמו כן, נקבעה לו נכות בשיעור 5% בגין CTS מימין ונכות בשיעור 5% בגין CTS משמאל, לפי פריט ליקוי 31(4)(א)(I).

מבחינה פנימית, הוועדה ציינה, כי המערער סובל מיתר לחץ דם, מטופל בכדורים. לאחר שנבדקו המדדים, נקבעה למערער נכות בשיעור 0% בגין יתר לחץ דם, לפי פריט ליקוי 9(3)(א). בנוסף, נדחה הערר לעניין מחלת הסכרת, והוועדה קבעה, כי אין במסמכים הרפואיים תיעוד למחלת סכרת, המערער לא הזכיר את המחלה וגם לא ציין שהוא מקבל טיפול תרופתי בגין סכרת.

הוועדה שבה והתכנסה ביום 21/2/16, לאחר אזהרת המערער בנוגע להפחתת הנכות בגין טנטון לא תמידי. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שהמציא המערער, וביניהם מכתב רפואי של ד"ר אסדי, מומחה אף אוזן גרון, והסבירה, כי "לפי תיאורו לפני הוועדה ברור שהטנטון הוא לא תמידי". לפיכך, נקבעה נכות בשיעור 0% בגין טנטון.