ט' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.תביעת התובעת להכרה בפגיעה בצווארה ובגבה כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה נדחתה על ידי הנתבע. בהתאם להחלטת בית הדין מיום 2.8.15 מונה מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין המחלה ממנה סובלת התובעת בגבה ובצווארה ובין תנאי עבודתה.

2.ביום 2.8.2015 מונה ד"ר אלכסנדר רוזנטל כמומחה מטעם בית הדין. לאחר קבלת חוות דעתו ונוכח תשובותיו לשאלות ההבהרה הגיש ב"כ התובעת בקשה לפסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר. ביום 22.3.16 התקבלה בקשת התובעת ומונה מומחה אחר ד"ר אורי בלנקשטיין אולם, משהתברר כי פוסק הוא בוועדות הנתבע הוחלף המומחה ותחתיו מונה ד"ר אסא אל לב.

3.להלן השאלות אשר הועברו אל המומחה הרפואי:

"7. מהו ליקוי התובעת בגבה ובצווארה?

8.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת? (גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים).

9.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

10.ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה של התובעת? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)".

4.להלן חוות דעת המומחה הרפואי:

"1.התובעת לקתה בצווארה במחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות (להלן מנ"ד). נוכחות המחלה בצוואר הודגמה באמצעות בדיקת דימות כמו ט"מ ׁ(CT)ובת"ם (ׁ MRIׁ) של עמוד השדרה הצווארי אשר לעמוד השדרה המותני כאן יש בחומר הרפואי שנשזף לעיני התיחסות כמעט אגבית ואין כל מידע דימותי ולכן אני מתקשה לענות על השאלה מהו הליקוי בגב התחתון של התובעת.

המנ"ד (שם נרדף ספונדילוזיס) הנו מחלה שבה מתרחש תהליך ניווני ממושך שך הדיסקות הבין חוליתיות. אלו מתחילות להתנוון בגיל הרבה יותר מוקדם מאשר שאר רקמות השלד.ממצאים חד משמעיים ראשונים נצפו כבר בקבוצת הגיל של בני 11-16. לכ-20% מבני האדם בשנות העשרה יש דיסקות עם שינויים ניווניים קלים(1). התהליך הניווני מחמיר עם הגיל, במיוחד בגברים, כך שכ-10% מו הדיסקות בנות ה-50%ו-60% מן הדיסקות בנות ה-70 הנן מנוונות באופן קשה. הביטוי הקליני של המחלה הנו מגוון מאוד כולל כאב צוואר או כאב גב, עם או בלי קרינת כאב לגפיים עליונים או תחתונים, פגיעה נוירולוגית כמו חולשה בשרירים בגפים והפרעות בתחושה ועוד. יש למנ"ד ביטוי דימותי אבחנתי בטכניקות הדימות השונות אך אין מתאם מובהק בין תמונת דימות של מנ"ד לכאב גב וצוואר(2).במקרים רבים ניוון הדיסקות הוא אסימפטומטי , ומנגד הוא מלווה לעיתים קרובות בתסמונת של פגיעה בשרשי עצבים כמו הגנשת(סכיאטיקה).

בתהליך ניוון הדיסקות מאבדות הדיסקות מגובהן מה שגורם ולשינוי מכני לכל אורך עמוד השדרה המשפיע גם על תבניות סמוכות כמו המפרקים הבין חולייתיים האחוריים שרירים וקישורים מוליד שינויים ניווניים בהם.

יצוין כי בחומר הראיות הרפואי ששזפו בעיני תיעוד מפורט ומלא של המנ"ד בעמוד השדרה הצוארי של התובע, אין הדבר כן לגבי עמוד השדרה המתני.

מחלת המנ"ד מתפתחות כאשר קיימים גורמי סיכון להתפתחותה. גורמי הסיכון להתפתחות המנ"ד חלקם גורמים פנימיים וחלקם חיצוניים. גורמי סיכון פנימיים הנם:גורם גנטי, משקל יתר ועישון. גורמים חיצוניים הנם עבודה הדורשת מאמץ פיסי גדול, עבודה הקשורה בהחזקת הגוו או הצוואר בתנוחות "מסורבלות" לתקופות ממושכות, עבודה מאומצת תוך ביצוע תנועות חוזרות של הגוו כמו פיתול וכפיפה ושהות ממושכת בתנאים של רטט כל גופי ממושך. גורם הסיכון הבודד הגדול מכולם הנו הגורם הגנטי(3-10).