ב"ל 16312-05-1418 דצמבר 2014

1.מר עמרם יחיאל (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק –

"1.על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך / עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לכאבי הגב.

2.מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.

3.מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.התובע מייחס את הליקוי בגבו לעבודתו כמסגר תקופה של למעלה מ-40 שנה.

4.בתיק זה העיד התובע בלבד.

5.מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן – 

א.התובע הינו בעל שליטה בחברת "תבניות כל בע"מ" העוסקת בעבודות מסגרות שונות.

ב.משנת 1986 עובד התובע בעבודות מסגרות הכוללות עבודה פיזית קשה.

ג.במסגרת עבודתו עשה התובע את הפעולות הבאות – הרמת משאות כבדים במשקל 70 עד 80 ק"ג וכן במשקלים של 20 עד 50 ק"ג, כיפוף פחים, עבודות ריתוך והשחזה, העברת פלטות כבדות בין המכונה לשולחן הייצור וחזרה.

ד.העבודה יוצרת עומס רב על הגב בשל הרמת המשאות הכבדים, ההתכופפות של הגוף קדימה ואחורה לצורך שמירה על שיווי המשקל ועמידה ממושכת.

ה.התובע עבד 5 עד 6 ימים בשבוע, 9 עד 11 שעות ביום.

ו.מחודש דצמבר 2012, התובע אינו עובד פיזית כפי שעבד בעבר וכיום עיקר עבודתו הינה בהדרכת העובדים ופיקוח על תהליכי העבודה בייצור. במסגרת תפקידו זה נאלץ התובע להדגים ולהדריך את העובדים כיצד יש לבצע את העבודות השונות ובמסגרת זאת נאלץ גם להשתמש בכוח פיזי ובשימוש חוזר של הגב לשם כך.

ז.בעבר, כאשר ביצע התובע בעצמו את עבודות המסגרות, הוא עבד עבודה פיזית תוך שימוש בשרירי הגב בכ-90% מיום העבודה.

6.בחקירתו הנגדית השיב התובע שלפעמים הוא הרים משקלות כבדים עשרות פעמים ביום ולפעמים יכול להיות 4, 5 פעמים בלבד וכן אישר שהמשקלים אינם קבועים אלא משתנים.

עוד הוסיף התובע, שכאשר יש להכניס פח למכונה, נעזרים במלגזה אך הדבר דורש מהעובדים לדחוף ולמקם את הפח.