פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו תביעת התובע כנגד החלטת הנתבע שלא להכיר במחלה ממנה סובל (מיאלומה נפוצה) כפגיעה בעבודה, אשר על פי הנטען לקה בה עקב חשיפה ממושכת לחומרים במהלך עבודתו כחקלאי.

2.במסגרת ההליך הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה סובל כאמור, וזאת בכפוף לעובדות המוסכמות הבאות:

א.התובע יליד שנת 1968.

ב.משנת 1991 ועד לשנת 1994, עבד התובע כחקלאי במושב מולדת (להלן – התקופה הראשונה). במסגרת תפקידו ביצע התובע ריסוסים אחת לשבוע והשתמש בעיקר בקוטלי עשבים כשהחומר המרכזי שנעשה בו שימוש נקרא ראונדאפ, בנוסף השתמש בדוקטלון ואורורה. יצוין כי התובע מילא גם את החומרים במרסס. בתקופה זו עשה התובע שימוש מועט בכפפות.

ג.בתקופה מ – 10/2006 ועד 1/2016 (להלן – התקופה השנייה), עבד התובע כמנהל גידול חקלאי במושב מולדת (אגרונום). כ – 30% - 40% מעבודת התובע הייתה עבודה משרדית ושאר העבודה התבצעה בשטח פתוח. במסגרת עבודתו בשטח הסתובב התובע באדמות חקלאיות וביצע ניטורים בחלקות שרוססו יום או יומיים קודם (מצ"ב המסמך שמרכז את שמות חומרי הריסוס בכל חומר (בשנה) במושב מולדת). (נספח א).

ד.בתקופה מ – 9/2016 עד 10/2018 עבד התובע כמנהל גידול חקלאי ומתכנן ב"כרמל כרמי חקלאות" (להלן – התקופה השלישית). מחצית מעבודתו הייתה עבודה משרדית, ובשאר הזמן הסתובב התובע בשטח. 1/3 מהניטורים התבצעו ע"י התובע בשטח בפתוח ו – 2/3 בחממות.

ה.ב"כרמי כרמל חקלאות" התבצעו הריסוסים בתדירות של אחת לשבוע או אחת לעשרה ימים. התובע נכנס לאדמות החל מיום אחרי שהתבצעו הריסוסים (מצ"ב המסמך שמרכז את שמות חומרי הריסוס ותדירות הריסוס (בשנה) בכל חומר ב"כרמל כרמי חקלאות"). (נספח ב).

ו.החל מחודש 10/2018 עובד התובע בגידולי שדה חורש יזרעאל (להלן – התקופה הרביעית). כמחצית מעבודתו של התובע היא עבודה משרדית והשאר ניטורים בשטח פתוח. הריסוסים התבצעו בתדירויות שונות בהתאם לסוג הגידול ולעונה. כשבוצעו ריסוסים, התובע נכנס לאדמות לאחר שעבר פרק הזמן אשר רשום בתוויות של החומרים (מצ"ב המסמך שמרכז את שמות חומרי הריסוס ותדירות הריסוס בכל חומר (בשנה) בחורש יזרעאל). (נספח ג).

ז.למען הסדר הטוב יובהר, כי רק בתקופה הראשונה (1991 עד 1994) ביצע התובע ריסוסים בעצמו, וביתר התקופות הריסוסים לא התבצעו ע"י התובע אך הוא נכנס למחסני החומרים כדי לבדוק מלאי של חומרים ולעיתים עזר למרססים במילוי החומרים במרסס כשהוא עם כפפות.

ח.יובהר כי בתקופה השנייה, השלישית והרביעית, עבד התובע כאגרונום ובמסגרת עבודתו ביצע ניטורים על בסיס יומיומי. פעולות הניטור כוללות: איתור מזיקים, פטריות ועשבים, מגע עם הצמחים, חפירה באדמה, עקירת גידולים נגועים או צמחים מזיקים, בדיקת רטיבות האדמה וביצוע השקיה לגידולים.

3.עם זאת, הצדדים נותרו חלוקים באשר לתחום מומחיותו של המומחה. התובע ביקש למנות בעניינו מומחה רפואי פנימאי מתחום ההמטולוגיה, וזאת לטענתו לנוכח העובדה כי מחלתו הינה בתחום מחלות הדם.

הנתבע, לעומת זאת, טען כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, תחום המומחיות המתאים במקרה של חשיפה לחומרים הוא תחום הרפואה התעסוקתית.

4.ביום 25.8.22 ניתנה החלטה, ולפיה הוחלט לקבל את עמדת הנתבע ולמנות מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית:

"בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל, בנושא קשר סיבתי בין חשיפה לחומרים לבין ליקוי רפואי, יש מקום להעדיף מינוי מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית. "הקשר בין חשיפה לחומרים לבין מחלות הוא נושא מרכזי בתחום הרפואה התעסוקתית, ולכן השאלה השנויה במחלוקת מצויה בתחום המומחיות של רופא תעסוקתי" (בר"ע (ארצי) 65213-10-13 יד-שלום אביטל - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.03.14).