ב"ל 16051-07-14.04

1.זהו ערעור על החלטת ועדת ערר לעניין מצב תפקודי בענף הסיעוד מיום 17.6.2014, שקבעה כי המערערת אינו תלויה במידה רבה בזולת בביצוע פעולות היומיום, וכי אינה זקוק להשגחה.

2.המערערת טענה כי היא סובלת מליקויים רפואיים רבים ומטופלת בבן נכה ובמצב דברים זה היא זקוקה לסיוע צמוד, בין השאר לצורך ביצוע משימות כמו קניות. המערערת צרפה לערעורה מסמכים המצביעים על מצבה הרפואי המורכב, בין השאר בנוגע לליקוי ראיה, סכרת עם סיבוכי נוירופתיה, פגיעה אורטופדית ונוירולוגית בגבה ובגפיים, .

3.מנגד טען המשיב כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה, שערכה בדיקה ונימקה החלטתה בצורה מפורטת, לאחר שהתייחסה לכל מבחני התיפקוד .

4.הדיון בפני בית הדין בערעור על החלטת הועדה לעררים בענף הסיעוד מצטמצם ל"שאלה משפטית בלבד" (בהתאם להוראות סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995, המחיל על החלטת הועדה לעררים בענף הסיעוד את הוראות סעיף 213 לחוק זה). לפיכך מוטל על בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת.

5.עיון בפרוטוקול מעלה כי הועדה התכנסה ביום 17.6.2014, וציינה המסמכים הרפואיים השונים שעמדו בפניה וציינה כי צורפו מסמכים נוספים אלה לתיק אך צוינו בפירוט המסמכים העדכניים ביותר שעמדו בפניה. הועדה דנה בהיעדר נוכחת של המערערת לדיון, על יסוד המסמכים שעמדו בפניה ולאחרק שהמערערת זומנה להופיע.

לאחר שסיכמה את מצבה הרפואי של המערערת (סעיף 8 לפרוטוקול), בחנה הוועדה את התפקוד בביצוע פעולות היומיום על יסוד הממצאים בביקור הבית וציינה בין השאר כי המערערת התהלכה ללא שימוש במכשירי עזר, התלבשה בעצמה בכל פריטי הלבוד, הדגימה רחצת ידיים וניתן ללמוד מתנועות הידיים והכיפוף כי היא עצמאית ברחצה, עצמאית בחימום מזון והגשתו, כמו גם בטיפול בהפרשות, כי היא מנהלת את משק ביתה באופן עצמאי ולא דווחו אירועים של סיכון לעצמה או לסביבתה.

6.באשר לביצוע פעולות היומיום לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הועדה ובהנמקתה. כאמור, הועדה ערכה וניתחה את אפשרות ביצוען על-ידי המערערת ואין סתירה מהותית בין תיאור התלונות והמסמכים הרפואיים לבין מסקנותיה של הועדה בעניין זה, באופן המחייב את התערבותו של בית הדין.

7.טענתה של המערערת כי היא זקוקה לסיוע במשימות כמו ניקיון או ביצוע קניות, אין בהן כדי להצביע על טעות משפטית בהחלטת הוועדה. בהתאם להוראות הדין על הוועדה לבחון את את ההיזקקות לעזרה בביצוע פעולות היומיום במסגרת הביתית ובהתאם למבחנים שנקבעו בדין, ומשימות כגון ניקיון או סיוע בקניות אינם נמנים עליהם. הלכה היא כי את המונח "פעולות יום יום" יש לפרש כמתייחס לפעולות עצמן ולא לכל העניינים הקשורים אליהן (עב"ל 50358/97 עזבון ליבוביץ ז"ל - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 11.10.2001, וכן בעב"ל 500336/97 פירון - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 29.10.2001).

8.בנסיבות המקרה כאן, כאמור, הוועדה בחנה את המסמכים הרפואיים ואת הערכת התלות שבפניה, העריכה את מידת השפעת הליקויים על ההיזקקות לעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום ולא נמצאה אי התאמה כלשהיא בין ממצאי הועדה למסקנות אליהן הגיעה – לא ניתן לומר כי קיימת שאלה של חוק המצדיקה את התערבות בית הדין.

9.בהעדר פגם משפטי – על כן הערעור נדחה בזאת.