י.ד. נ' המוסד לבטוח לאומי

האם יש להכיר בפגיעה בצווארו של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה? בשאלה זו נדרש בין הדין להכריע בהליך דנן. 

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. התובע יליד 1995, עבד בתעשייה הצבאית מאז שנת 1978 ועד לשנת 2002 כבוחן נשק, ראש צוות בחינה.

2. עבודתו כללה ירי במטווח לצורך בחינת כלי הנשק הן בשלבי היצור, והן בשלב התכנון. התובע בילה בממוצע כ-3 שעות ביום בירי במטווח בכלי נשק מגוונים (רובים אקדחים מקלעים מאג, רובי צלפים).

3. ביום 12/2/13 התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה בעמו"ש (כאבי צוואר) כפגיעה בעבודה.

4. ביום 9/4/13 נמסרה לו הודעה כי תביעתו נדחתה מן הטעם שלא הוכח קשר סיבתי בין הפגיעה לבין תנאי העבודה.

5. על רקע האמור הוגשה התביעה דנן ביום 7/10/13.

6. בישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 4/5/15 נשמעה עדותם של התובע ושל העד מטעמו. ולאחריה הסכימו הצדדים בדבר מינוי מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לבין הפגימה, וכן הסכימו על רשימת העובדות שתופנה למומחה.

7. בהתאם להסמכת הצדדים מונתה מומחית רפואית מתחום הרפואה התעסוקתית (ד"ר אביבה אלופי) והועברה אליה רשימת העובדות המוסכמות על מנת שתחווה דעתה בשאלת הקשר הסיבתי.

   חוות הדעת של המומחית התעסוקתית