ב"ל 14505-10-13 מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע, יליד 1965, עובד בחברת החשמל (להלן: "המעביד") בתפקיד מהנדס. התובע

מבקש להכיר באוטם שריר הלב שפקד אותו (להלן: "האוטם"), כתוצאה של "אירוע חריג" שאירע בעבודתו ביום 8.1.12 (להלן: "יום האירוע").

הנתבע, סירב להכיר באירוע כתאונה בעבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). מכאן התביעה הנוכחית.

השאלה הדרושה הכרעה הינה האם עלה בידי התובע להוכיח קרות "אירוע חריג" המצדיק מינויו של מומחה רפואי.

מסגרת נורמטיבית-

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מגדיר תאונת עבודה

כ:

"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

על פי ההלכה, על מנת שאירוע לב יוכר כתאונת עבודה על המבוטח להוכיח קרות "אירוע חריג" בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות אירוע הלב. לשם כך, על המבוטח להוכיח התרחשותו של מאורע אובייקטיבי בעבודתו, אשר היה בגדר אירוע חריג אשר הינו בלתי שגרתי לגביו, באופן סובייקטיבי.

אירוע חריג יכול למצוא את ביטויו בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן (עבל 349/06 בלומשטיין – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום22.10.07; עבל 502/09 משה סידה– המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.10.10).

ההכרעה בשאלת קיומו של אירוע חריג בעבודה הינה שאלה עובדתית בעיקרה (עבל 614/08יהודה מרקוביץ' – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.7.09). בית הדין בוחן את האירוע מנקודת מבטו הסובייקטיבית של העובד. יחד עם זאת, יש צורך בראיות אובייקטיביות על מנת להוכיח האירוע, ואין די בעדותו הסובייקטיבית של העובד (עבל 663/08 אהרון זילבר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.2.09). רק לאחר שנקבע כי אכן התרחש אותו "אירוע חריג", יבחן בית הדין את השאלה האם התקיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג לבין הופעת האירוע הלבבי.

בנוסף נקבע, כי לצורך הוכחת האירוע בית הדין מייחס משקל רב לרישומים הרפואיים

הסמוכים ביותר למועד האירוע, וזאת בהתבסס על ההנחה שבסמוך לקרות האירוע ימסור הנפגע את העובדות הנכונות על-מנת לזכות בטיפול הנכון (עבל 614/08 הנ"ל).

עוד נפסק, כי אם קיים ספק בדבר חריגות האירוע, יש למנות מומחה יועץ רפואי, זאת לבל תנעלנה דלתות בית הדין בפני המבוטח על הסף, בטרם יבחן המומחה את שאלת