ב"ל 14178-05-12.27 נובמבר 2014

זוהי תביעה להכרה בפגיעה בברכיו של התובע כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (להלן – החוק) התשנ"ה – 1995 , על דרך המיקרוטראומה ו/או כמחלת מקצוע.

1.העובדות הרלוונטיות נקבעו בהסכמה בהתייחס לתצהירו של התובע ובמכתבו הנוסף כדלקמן:

"א.אני יליד 16.3.58 נ+4 ובמקצועי אני פחח רכב.

ב.אני עובד כפחח רכב מגיל 15 ואני עובד 40 שנה רצוף בזה ואפילו שהייתי בצה"ל בג'וליס הייתי עובד בפחחות.

ג.אני עובד 6 ימים בשבוע מ-07:30 ועד 17:30 ולפעמים אני נשאר יותר ובימי ו' מ-07:30 עד 12:30.

ד.העבודה של פחח רכב נעשית כך: מקבל רכב אחרי תאונה, מפרק מהרכב את החלקים הפגומים, ומותר את השילדה + דפנות אם צריך וכן להכניס את החלקים המתוקנים ומתקן.

ה.העבודה שלי נעשית כל הזמן על הברכיים כי אחרת אי אפשר לעבוד.

ו.כמעט בכל יום העבודה שלי אני יושב על הברכיים ועובד.

ז.בנוסף, אני מרים חלקים כבדים של עמודי המתיחה עם שרשראות וכבלים ששוקלים עד 100 ק"ג, וזאת אני עושה כמעט בכל יום עבודה תלוי בתאונה לפעמים כל היום ולפעמים לא כל היום – כל תיקון לגופו.

ח.פחחות רכב היא אותה העבודה כל הזמן ואני מבצע אותה. כאמור, כ-40 שנים והכל כרוך בתנועות חוזרות ונשנות כשאני עובד כשאני נשען על הברכיים".

במכתבו מיום 8.4.12, הוסיף התובע את העובדות הבאות:

"ט.מעולם לא שיחקתי כדורגל ככדורגלן פעיל מן המניין, אלא רק כחובב עם ילדי השכונה (שכונת פרדס כץ) בימי שישי בלבד כ-3 פעמים בחודש כשעה בכל פעם.

י.מגיל 11 עד גיל 14 השתתפתי בפעילות זו כחובב בלבד והופסקה עקב פציעה קלה בברך רגל ימין שטופלה בתרגילי פיזיותרפיה והברך חזרה לפעילות תקינה.

יא.ברצוני לציין בפניכם כי אני עובד במקצוע הפחחות מגיל 15 וגם בשירות הצבאי שלי תפקדתי כפחח בסיס ג'וליס, ועד היום אני עובד כפחח מזה 40 שנה ברציפות והעבודה זו הינה קשה ודורשת מאמץ פיזי רב, התכופפויות אין סופיות והרמת משאות כבדים".