פלונית ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

התובעים הגישו למוסד לביטוח לאומי תביעה לגמלת תלויים בגין מותו של מר מוחסן סאלם ז"ל (להלן – "המנוח") ביום 28.10.2010.

המוסד לביטוח לאומי (להלן – "הנתבע") דחה את תביעתם בנימוק כי לא ניתן להכיר בנסיבות מותו של המנוח כתאונת עבודה, וזאת מאחר שהתאונה לא אירעה עקב סיכוני הדרך.

על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

המחלוקת בה יש להכריע בתיק זה הינה האם על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – "החוק") יש להכיר במותו של המנוח כתאונת עבודה, אם לאו.

3.בדיון שנערך בפנינו ביום 18.09.2017 הסכימו הצדדים כי התשתית העובדתית הינה כפי שנקבעה בגזר הדין בתפ"ח 29077-12-10 מדינת ישראל – עדנאן סבאענה (ניתן ביום 20.05.2012) ואשר צורף לכתב התביעה.

ואלה עיקר העובדות הצריכות לענייננו מתוך גזר הדין:

4.המנוח ובן דודו פארס הינם תושבי הכפר אעבלין אשר עבדו לפרנסתם, עובר למותם, בסופר – מרקט "סטופמרקט" ביגור.

5.ביום 23.10.2010 נפגש פארס עם עדנאן סבאענה (להלן – "הרוצח") בחלקת אדמתו של הרוצח באעבלין והתפתח ביניהם ויכוח על רקע דרישתו של פארס מהרוצח להחזיר לו כסף שהוא חייב לו. במהלך הוויכוח לקח פארס את מפתחות הרכב של הרוצח מהמתנע ואמר לרוצח כי רק לאחר שהלה ישיב לו את כספו – הוא יקבל את מפתחותיו בחזרה. בתגובה איים הרוצח על פארס כי "מעשיו יעלו לו ביוקר".