ב"ל 13864-04-13 ב"ל 13905-04-13

זוהי תביעה להכיר בפגיעה בברכיו ובמרפקיו של התובע כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה , כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. (להלן – החוק).

רקע עובדתי

1.התובע יליד שנת 1969, עובד מאז שנת 1994 שנה כאזרח עובד צה"ל. התובע מוגדר כעובד בניין כללי.

2.במסגרת תפקידו מבצע עבודות בינוי שונות כגון: צבעות, גבס, חיתוכי פנלים, טפסנות, יציקות בטון, הרמת משאות וכיו"ב.

3.התובע עובד 5 ימים בשבוע , 9 שעות בממוצע ביום.

4.התובע מקבל סידור עבודה ובהתאם אליו יוצא לבסיסי צה"ל השונים ומבצע עבודות בינוי שונות.

5.תביעותיו של התובע להכיר בפגימות מהן הוא סובל בברכיו ובמרפקיו כ"תאונת עבודה" נדחו על ידי הנתבע בנימוק כי לא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים , תוך כדי ועקב עבודתו, ואשר גרמו למחלותיו.

מכאן התביעה שבפנינו.

6.עיקר טענות התובע

א. לטענת התובע המשותף למרבית העבודות אותן נדרש לבצע הוא כי הן דרשו פעולות קבועות חוזרות ונשנות של כיפוף הברכיים ו/או רכינה עליהן, תוך ביצוע מאמץ פיזי, וזאת במשך שעות רבות מדי יום .

ב.לצורך ביצוע העבודות והתקדמותן, נדרש להתנייד תוך שהוא רוכן על ברכיו.

ג.כחלק בלתי נפרד מעבודתו נאלץ לעלות ולרדת מסולמות והכל תוך כיפוף ויישור הברכיים.

ד.באשר לפגיעה במרפקים טוען התובע כי העבודות השונות אותן ביצע היו כרוכות בביצוע פעולות חוזרות ונשנות של מתיחת המרפקים כיפופם ויישורם.

כמו כן הוא נדרש להרמת משאות כבדים באופן שגרם לעומס ואימוץ של המרפקים.

ה.בנוסף היה מרבה להשתמש בכלים רוטטים באופן שגרם רעד, רטט וזעזוע למרפקים.