ד' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה בגבה, צווארה, כתפה וידיה כ"פגיעה בעבודה".

2.התובעת הינה ילידת 1961.

3.התובעת עבדה מאז שנת 1998 ועד 2013 כסייעת ו/או כוח עזר במחלקה הסיעודית בבית אבות באשדוד.

4.במחלקה בה עבדה התובעת, כל המטופלים היו מוגבלים פיזיים, ספסטיים, רובם כבדי משקל, חסרי יכולות מוטוריות או תפקודיות, כך שכל פעולה מצידם הצריכה ביצוע וסיוע ע"י הסייעת.

5.במהלך משמרת בוקר, התובעת הייתה מטפלת יחד עם עובדת נוספת ב-13-12 חולים, אשר היה צריך להוריד כל חולה מהמיטה באמצעות אחיזה מתחת לידי המטופל והעברתו לכיסא גלגלים, אח"כ הפשטת המטופל מבגדיו והעברתו לכיסא רחצה, הלבשה והעברה לכיסא גלגלים ומשם העברה למיטה (עדות התובעת עמ' 5 שורות 10-15). במחלקה היה מנוף שמיועד לחולים כבדים, אך לעיתים רחוקות נעשה בו שימוש (עמ' 5 שורות 21-25).

לצורך ארוחת הבוקר, החולים היו מועברים לחדר האוכל ושם היו נשארים עד ארוחת הצהריים, וזאת בהרמה לכיסא הגלגלים (עמ' 6 שורות 7-1).

6.במהלך משמרת הבוקר, התובעת הייתה דואגת גם לשינויי תנוחה של חולים שנשארים במיטות כל שעתיים, על מנת שלא יהיו להם פצעי לחץ (עמ' 6 שורות 15-12). פעולת שינויי התנוחה הייתה כרוכה בדחיפה וסיבוב.

7.לאחר ארוחת הצהריים החולים היו מוחזרים למיטות בסביבות השעה 12:30 (עמ' 6 שורות 25-23).

8.במשמרת ערב היה צוות מצומצם יותר שחייב אחריות של התובעת ל33 מטופלים שהורדו ממיטותיהם לכיסא לצורך העברתם לחדר האוכל – לעוגה ותה (עמ' 7 שורות 23-16).