ב"ל 12656-02-14 שחם נ' המוסד לביטוח לאומי

לאחר עיון בבקשות ובתגובות הצדדים הנני מורה כדלקמן-

1. בהחלטת כב' השופטת טרכטינגוט מיום 26.2.15 (להלן- ההחלטה) נקבע בין היתר כי אין לשנות את החלטתה מיום 20.5.14 לפיה, הגם שהכספים הועברו בטרם ניתנה החלטה המעכבת את הליכי הגביה , משבקשת העיקול הוגשה ביום 6.2.14 ראוי היה לעכב את המשך ההליך עד למתן החלטה. על כן ניתנה החלטה כי לתובע יוחזרו הכספים שהועברו לנתבע באמצעות העיקול תוך 30 יום.

2. ביום 25.6.14 , הגיש הנתבע בקשה לעיון מחדש בהחלטה (לגבי תוכן ההחלטה ראו סעיף 7 להחלטה) . בו ביום ניתנה החלטה המקדימה את מועד הדיון , מעכבת את ביצוע ההחלטה מיום 20.5.14 וקובעת כי דיון בבקשה להשבת הכספים ידון במעמד שני הצדדים.

3. לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים, ניתנה ההחלטה, המפרטת את ההליכים בתיק עד לאותו מועד, ובסעיף 10 נקבע כדלקמן-

"לאחר ששקלתי את טענות הצדדים , הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין אין לשנות את ההחלטה מיום 20.5.14.

יחד עם זאת, יש להתנות את השבת הכספים שנתפסו בעיקול בהפקדת ערבות בת מימוש בדומה לערבות הנדרשת בעת מתן סעד זמני".

בנסיבות העניין הערבות הראויה היא ערבות בנקאית בשווי הכספים שנתפסו ודהיינו – 41,619 ₪ . ערבות זו תהיה להבטחת השבת הסכום ככל שתידחה התביעה.

ההוצאות בגין הפקת הערבות ילקחו בחשבון בסוף ההליך".

כמו כן בסעיף 11 להחלטה נקבע כי–

"כעולה מההחלטות מיום 27.2.14 ו- 20.5.14, היה מקום לעכב את המשך הליך העיקול עד למתן ההחלטה בבקשה לביטול העיקול ולפיכך, מכיוון שהדבר לא נעשה, הוריתי על השבת הכספים.

לאור הזמן שחלף מאז שנתפסו הכספים ועד היום, כשנה, לאור הטענות שנוספו בדבר סיכויי התביעה ובדבר האפשרות לגבות את החוב, במידה והתביעה תידחה בסופו של יום יש מקום, כאמור, להתנות את השבת הכספים בהפקדת הערבות כאמור.

הכספים יושבו תוך 15 יום מהיום שתופקד הערבות הבנקאית.