ב"ל 11045-10-14 לוי נ' המוסד לביטוח לאומי

זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 03.09.14 (להלן: הוועדה), אשר התכנסה מכוח פסק דין שניתן בתיק ב"ל 9833-01-14.

במסגרת דיון שהתקיים בתיק בתאריך 26.02.15, בית הדין המליץ להחזיר את עניינה של המערערת לדיון מחדש בפני וועדה בהרכב חדש. ב"כ המשיב ביקש שהות בת 30 יום על מנת לשקול את המלצת בית הדין.

ביום 12.03.15 הודיע המשיב על הסכמתו להמלצת בית הדין ולפיה עניינה של המערערת יוחזר לדיון מחדש בפני וועדה בהרכב חדש. המשיב ביקש להימנע מפסיקת הוצאות.

ביום 16.03.15 הודיעה המערערת על הסכמתה להחזרה עניינה לועדה בהרכב חדש וביקשה כי החלטות הועדה הקודמת, נשוא הערעור, לא יובאו בפני הועדה החדשה. המערערת ביקשה לחייב את המשיב בהוצאותיה.

בהחלטה מיום 31.03.15 הצדדים נדרשו להודיע האם הם מסכימים כי יינתן תוקף של פסק דין להסכמות מיום 26.02.15 וכי שאלת ההוצאות תוכרע על ידי בית הדין, על יסוד החומר שבתיק, ללא הנמקה.

הצדדים הסכימו כי יינתן תוקף של פסק דין להסכמות כאמור וכי שאלת ההוצאות תוכרע על ידי בית הדין על יסוד החומר שבתיק, ללא הנמקה. בתוך כך, הודיע המשיב על אי התנגדותו כי החלטות הועדה הרפואית לעררים, נשוא הערעור, לא יובאו לעיון הועדה החדשה.

לטענת המערערת, ניתן היה לחסוך את ישיבת בית הדין מלכתחילה בהודעה מראש אולם אין בכך כדי לייתר את הצורך האמיתי בהכנת הערעור והגשתו לבית הדין. המערערת מבקשת להתחשב בעובדה כי מדובר בסיבוב שלישי בעניינה ומבקשת לחייב את המשיב בהוצאותיה.

לטענת המשיב, אין מקום לפסיקת הוצאות לאור הסכמתו הרחבה שניתנה לאור המלצת בית הדין.

לאור האמור לעיל, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים להחזרת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש.