פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת התובע להכרה באירוע המוחי בו לקה התובע כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

פתח דבר 

1. התובע עובד כטכנאי שיניים והוא בעליה של מעבדה לייצור שיניים תותבות ושתלים בשם XXX- בשותפות עם מר י' ק' (להלן – מר ק' ו - המעבדה).

2. המעבדה מייצרת שיניים מחומרים שונים, בהתאם להזמנותיהם של רופאי שיניים עמם עובד התובע, לאחר ביצוע מדידה.

3. ביום 01.07.20 לקה התובע באירוע מוחי. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכרה באירוע המוחי כפגיעה בעבודה. ביום 27.12.20 דחה הנתבע את התביעה בנימוקים הבאים:

   "1. על פי המסמכים שבידנו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירוע תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביא להתפתחות אירוע מוחי בתאריך 30.06.2020.

   2. האירוע המוחי נובע ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים."

4. ביום 17.08.22 נקבעו הפלוגתאות בתיק כדקלמן: האם ארע לתובע אירוע חריג ביום 30.06.20 והאם קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין האירוע הנטען.

5. התובע הגיש תצהיר מטעמו, מטעם מר ק' ומטעם רעייתו, הגב' אלמונית. התובע ועדיו נחקרו בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 21.03.24.

   עיקר טענות הצדדים

6. לטענת התובע, ביום 30.06.20 הוא הגיע ל"מרפאת כ'" שבניהולו של מר כ' (להלן – ד"ר כ') הנחשבת ללקוחה המרכזית של המעבדה, כדי לספק לה הזמנות. ד"ר כ' קרא לתובע למשרדו, ובטון תקיף הטיח האשמות כנגד איכות עבודתו וטען שרופאים רבים מתלוננים על היותה ברמה ירודה. לטענת התובע שיחה זו נמשכה כ- 45 דקות ובמהלכה אמר לו ד"ר כ' כי הוא שוקל את המשך התקשרותו עם המעבדה (להלן – האירוע הראשון).