ב"ל 10058-08.25 דצמבר 2014

בפניי בקשת התובעת להגיש תצהיר משלים לגבי נסיבות הרמת משקלים כבדים בעבודתה. לטענתה מדובר במידע חיוני שלא היה בפני המומחה, ויש ליתן לה להשלים התשתית העובדתית בהיבט זה.

הנתבע התנגד לבקשה משום שהוגשה לאחר שנקבעו עובדות מוסכמות ומונו שני מומחים רפואיים שחיוו דעתם ומדובר במקצה שיפורים פסול שאין להתירו.

לאחר עיון בטענות הצדדים, אין מנוס מדחיית הבקשה.

לא ניתן לומר שהגשת תצהיר משלים לגבי נסיבות עבודתה של התובעת והרמת משקלים כבדים בעבודתה, היא אך "הוספת מידע על תנאי עבודתה של התובעת" ולא שינוי התשתית העובדתית, כפי שטוענת התובעת כיום בבקשתה. ברי כי המשמעות של בקשת התובעת היא שינוי מהותי של העובדות באופן שאינו מוסכם על הנתבע.

מדובר בבקשה לשינוי תשתית עובדתית שנקבעה כבר ביום 2.8.12, בהתאם לרשימת עובדות מוסכמות שהגישו הצדדים ביום 29.7.12. העובדות המוסכמות הוגשו בהתאם להסכמת הצדדים מיום 4.7.12 בהליך הערעור בבית הדין הארצי בעב"ל 19863-11-11 לפיה "התיק יוחזר לבית הדין האזורי למינוי מומחה רפואי נוסף. כמו כן מוסכם כי העובדות שיונחו בפני המומחה תהיינה מפורטות יותר לגבי אופי העבודה".

לא ייתכן שכיום, לאחר שמונה מומחה רפואי נוסף שבפניו הונחה התשתית העובדתית המפורטת, תטען התובעת כי גם תשתית עובדתית זו אינה מפורטת דיה ויש צורך בהגשת תצהיר משלים. הואיל ומדובר בתצהיר משלים שאינו מוסכם על הנתבע, למעשה מבקשת התובעת לקיים הוכחות בתיק, כאשר אנו מצויים כבר מספר שנים בשלב מתקדם יותר בהליך. פתיחת השלב העובדתי פעם נוספת תגרום להליך שנפתח בשנת 2008 להתחיל מתחילתו, ואין לדבר סוף.

אשר על כן, שאלת ההבהרה עליה הסכימו הצדדים בהליך הערעור בבית הדין הארצי בבר"ע 35903-11-14, בהתאם לאמור בהחלטת בית הדין הארצי מיום 30.11.14, תועבר למומחה.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ה, (25 דצמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.