בש"פ 5761/15 טחאן ואח' נ' מ"י

1.  לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פדלמן), בתמ"ת 47711-03-15, מיום 14.7.2015, בגדרה הוחלט להורות על מעצרם של העוררים, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

כתב האישום שהוגש נגד העוררים

2. נגד העוררים וארבעה נאשמים נוספים (להלן ביחד: הנאשמים), ביניהם אַחִיהם של העוררים, מחמוד טחאן (להלן: מחמוד), ונגד שלושים חברות בבעלותם של הנאשמים (להלן: החברות) הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום מתוקן המייחס להם ולחברות שורה של עבירות כלכליות, בהיקף כספי של למעלה מ-700,000,000 ₪. כעולה מכתב האישום המתוקן, בתקופה שבין פברואר 2011 ועד לפברואר 2015, בהתאם לקשר שקשרו הנאשמים, הם הוציאו, בעצמם או באמצעות החברות, אשר שימשו כ"חברות קש", כמות רבה של חשבוניות מס "פיקטיביות", מהן הנאשמים ביקשו לנכות מס תשומות. כתב האישום ייחס, אפוא, לעוררים, בין היתר, את העבירות הבאות: הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ); ניכוי תשומות מס ללא מסמך כדין בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(5) בצירוף סעיף 117(ב2)(2)-(3) לחוק מע"מ; גרימה לאחר להתחמק או להשתמט מתשלום מע"מ, לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ; עזרה לאחר להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה); עזרה לאחר להתחמק מתשלום מס במרמה, עורמה או תחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; עשיית פעולה ברכוש אסור, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); ועשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא אסור, לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים

1. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד העוררים, הגישה המשיבה בקשה להאריך את מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. המשיבה טענה, כי ברשותה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתם של העוררים במיוחס להם בכתב האישום. בהמשך, הצביעה המשיבה על עברם הפלילי של העוררים. אשר לעורר 1, ציינה המשיבה כי לחובתו הרשעה קודמת בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בנוגע לעורר 2, צויין כי הוא הורשע בעבירות של שימוש במסמך מזויף, איומים, וכניסה לישראל שלא כדין. המשיבה הוסיפה וטענה, כי קמות בעניינם של העוררים עילות מעצר, על רקע החשש לפגיעה בביטחון הציבור. ביתר שאת אמורים הדברים, כך נטען, לנוכח היקפה של "התכנית העבריינית"; משך התקופה בה נמשכה; והתחכום הרב שאפיין תכנית זו. עוד הדגישה המשיבה, כי לעורר 1 מיוחסת, בנוסף לעבירות שלעיל, גם עבירת שוחד, אותה ביצע "למען הקבוצה כולה והשגת מטרותיה". על רקע הדברים האלה, טענה המשיבה כי "קיים בהכרח יסוד סביר להניח כי אם לא ייעצרו [העוררים] עד לתום ההליכים כנגדם, ימשיכו במעשיהם הפליליים ויגרמו לנזק עצום נוסף ולסכנה לביטחון הציבור".

ההליכים בפני בית משפט קמא

2. בהחלטה, מיום 14.7.2015, הורה בית משפט קמא על הארכת מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בפתח דבריו, נתן בית משפט קמא את דעתו לתסקירי המעצר שהוגשו בעניינם של העוררים, בהם הומלץ על שחרורם של השניים לחלופת מעצר. חרף זאת, קבע בית משפט קמא כי לנוכח חומרת העבירות המיוחסות לעוררים; השיטתיות בה הן בוצעו; והיקף ההונאה הכספית, אין ליתן בעוררים כל אמון. לכך יש להוסיף, לשיטתו של בית משפט קמא, את העובדה ש"לפחות חלק מבני משפחתם של [העוררים] ידעו על ביצוע העבירות קודם למעצרם של [העוררים] ולא פעלו באופן ממשי להפסקת העבירות". משכך, סבר בית משפט קמא כי ספק אם ניתן לאיין את מסוכנותם של העוררים באמצעות חלופת המעצר שהוצעה על-ידם, בחיק משפחתם. עוד קבע בית משפט קמא, כי קיים חשש בעניינם של העוררים מפני שיבוש הליכי משפט.

          יצויין, כי במסגרת החלטה זו הורה בית משפט קמא גם על הארכת מעצרו של מחמוד, אחיהם של העוררים, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

הערר