בש"פ 5038/15 מדינת ישראל נ' יוני שבתייב

1. לפניי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), מיום 27.7.2015, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 33171-05-14, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

כתב האישום

2. נגד המשיב וארבעה נאשמים נוספים (להלן ביחד: הנאשמים) הוגש, ביום 19.5.2014, כתב אישום, אשר תוקן פעמיים, בתאריכים 31.7.2014 ו-4.5.2015. כתב האישום המתוקן בשנית מחזיק חמישה עשר אישומים, ומשתרע על פני 37 עמודים. מכתב האישום עולה, כי החל משנת 2011, במועדים שאינם ידועים למאשימה, ביצעו הנאשמים, כולם או חלקם, שורה ארוכה של עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין; החזקת מקום מגורים למשחקי מזל אסורים, לפי סעיף 228 רישא לחוק העונשין; ארגון הימורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין; העלמת הכנסות, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; ועבירות נוספות. על-פי כתב האישום, במהלך התקופה הרלוונטית, פעלו הנאשמים "בתבנית מאורגנת, שיטתית, ומתמשכת" לצורך החזקתו וניהולו של ארגון שמטרתו ביצוע הימורים אסורים על משחקי ספורט, תוך שהם מאיימים על המשתתפים במשחקים אלו; מלווים להם כספים בריבית קצוצה; וסוחטים אותם באיומים, על מנת לאלצם להשיב את חובותיהם. יצויין, כי במסגרת התיקון הראשון לכתב האישום, צוּרף המשיב כאחד הנאשמים, עם מעצרו ביום 22.7.2014, ולאחר שנמלט מפני רשויות החוק, החל מיום 29.4.2014. עוד יצויין, כי במסגרת תיקונו השני של כתב האישום, השמיטה המאשימה את פרטי האישום אשר ייחסו לנאשמים ניהול ופעילות במסגרת של ארגון פשיעה.

הליכי המעצר

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיב, הוגשה בקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטה, מיום 13.11.2014, קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהא), כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת מרבית האישומים המיוחסים לנאשמים בכתב האישום, ולמשיב בכלל זה. בשים לב "למערך הפעילות העבריינית הרחבה המפורטת בכתב האישום, המלמד על דפוסי התנהגות עבריינים", ובהיעדר קיומה של חלופת מעצר אשר יש בה כדי לאיין או להפיג את מסוכנותו, הורה בית המשפט המחוזי על הארכת מעצרו של המשיב, עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. יצויין, כי במסגרת החלטה זו הוארך מעצרם של שלושה נאשמים נוספים (להלן: רובין; בן שימול; ו-אבוטבול). הנאשם החמישי, ירון קפלן, שוחרר למעצר בית.

4. משחלפו תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. בהחלטה, מיום 12.5.2015, הוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, מיום 28.4.2015, וזאת בהסכמת המשיב על רקע המלצתו של כב' השופט נ' סולברג בדיון שנערך בפניו (בש"פ 2721/15).

5. ביני לביני, הוארך מעצרו של רובין, פעמיים, ב-90 ימים נוספים; וכן הוארך מעצרם של בן שימול ו-אבוטבול, תחילה ב-90 ימים, ולאחר מכן ב-30 ימים נוספים (בש"פ 3069/15, מפי השופטת א' חיות; ו-בש"פ 983/15, מפי השופט נ' סולברג). ביום 11.6.2015, הגישה המאשימה בקשה שלישית להארכת מעצרם של בן שימול ואבוטבול ב-90 ימים נוספים. השופט ע' פוגלמן ציין בהחלטתו, מיום 17.6.2015 (בש"פ 4095/15), כי בחלוף למעלה משנה ממועד הגשת כתב האישום הראשון נגד הנאשמים, "טרם התקיימה בתיק ישיבת הוכחות אחת". בנסיבות אלה הורה, אמנם, השופט פוגלמן על הארכת מעצרם של בן שימול ואבוטבול ב-90 ימים נוספים, אך קבע כי יש לבחון את האפשרות לשחרור השניים לחלופת מעצר.

הבקשה להארכת מעצרו של המשיב

6. ביום 19.7.2015, הגישה המבקשת בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים. בגדרי בקשה זו, טוענת המבקשת כי מן המשיב נשקפת מסוכנות רבה, על רקע "מערך פעילות עברייני המבוצע בחבורה תוך שימוש באלימות", אליו הוא השתייך. לכך יש להוסיף, לטענתה של המבקשת, את עברו הפלילי המכביד של המשיב, הכולל עשר הרשעות קודמות בעבירות של אלימות, סמים ורכוש. עוד ציינה המבקשת בבקשתה, כי המשיב "ירד למחתרת לאחר מעצרם של הנאשמים האחרים, והיה בבריחה מפני רשויות החוק". לבסוף, טענה המבקשת, כי משפטו של המשיב מתנהל כשורה, ועד כה נשמעה עדותם של 12 עדים, וקבועים מועדי הוכחות נוספים בחודשים הקרובים.