- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בש"פ 459/16 משה אברג'יל ואח' נ' מדינת ישראל
|
בש"פ בית המשפט העליון |
459-16
31.1.2016 |
|
בפני השופט: י' עמית |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
העוררים: 1. משה אברג'יל 2. דוד אברג'יל עו"ד רפי ליטן עו"ד טל ליטן |
המשיבה: מדינת ישראל עו"ד שירי פלד |
| החלטה | |
DNA נמצא על מטען חבלה. הוא שייך לאחד משני תאומים, אך לא ניתן לדעת למי מהשניים, בהיותם תאומים זהים.
פתיחה זו, שנראית כאילו ולקוחה ממבחן או ממאמר משפטי מלומד העוסק ב"סיבתיות עמומה" – (מעשה בשני ציידים שירו וכתוצאה מכך נהרג אדם. לא ידוע מי מבין השניים פגע בו. השב על השאלה האם ניתן לחייב את שניהם בנזיקין?) – היא העומדת במרכז הערר שבפנינו.
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ב' שגיא), מיום 21.12.2015 במ"ת 12293-11-15, בגדרה הורה על מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים.
- העוררים הם תאומים זהים, המואשמים כי קשרו קשר לייצר מטעני חבלה ולהניח אותם בסמוך לביתו של פלוני. על פי האישום הראשון בכתב האישום, ייצרו העוררים מטען חבלה מאולתר ("מטען צינור"), אליו חובר מנגנון הפעלה אלחוטי מתוצרת "Beltzer". עובר ליום 1.9.2015 הניחו העוררים את המטען, בעצמם או באמצעות אחר, בסמוך ליעד. באישום השני נטען כי העוררים ייצרו מטען חבלה נוסף בעל מנגנון דומה, וגם הוא הונח בסמוך לאותו יעד. המטען הראשון התגלה באקראי על-ידי עובר אורח אך המטען השני התפוצץ במקום ביום 9.9.2015. בגין מעשים אלה יוחסו לעוררים העבירות הבאות: קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ייצור נשק, לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין;החזקת נשק, לפי סעיף 1440א) רישא לחוק העונשין; וניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, לפי סעיף 456 לחוק העונשין.
- בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים נגדם. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, לאחר שקבע כי הראיות הנסיבתיות אשר קושרות את העוררים לאישומים המיוחסים להם, עומדות ברף הנדרש.
על כך נסב הערר שבפנינו. העוררים התמקדו אך ורק בשאלת הראיות לכאורה, וטוב שעשו כן. זאת, נוכח עילת המעצר ועברם המכביד עד-מאוד של העוררים, שאם מתקיים בהם הרכיב של ראיות לכאורה, דינם למעצר עד לתום ההליכים.
- באי כוחם של העוררים לא חסכו במילים בערר ובמהלך הדיון, אך לשם הקיצור אומר כי טענתם המרכזית היא, שלא ניתן לדעת מי מבין העוררים עסק בהכנת המטען, מאחר שהדי-אן-אי של השניים זהה. לכן, לשיטתם, מעולם לא ניתן יהיה להוכיח ידו של מי מביניהם עסקה במטען במישרין או בעקיפין (הכנתו או הנחתו), ומכאן קצרה הדרך לזיכוי ולחירות.
- אפיס דעתם של העוררים ואומר כי לטעמי, מכלול הראיות חוצה בנקל את הרף של ראיות לכאורה כנגד שני העוררים, כנדרש לצורך שלב זה של מעצר עד תום ההליכים.
- אציג את הראיות באופן תמציתי, באשר איני רואה להאריך בדברים. העורר 1 ייקרא להלן משה, והעורר 2 ייקרא להלן דוד.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|