בש"פ 2374/15 מדינת ישראל נ' פלוני

1. בקשה להארכת מעצר ראשונה של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), בתשעים ימים החל מה-23.4.2015 או עד למתן פסק דין בת"פ 44226-07-14.

האישום והליכי המעצר

2. ביום 23.7.2014 הוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד המשיב המייחס לו שני אישומים. לפי האישום הראשון, ביום 3.7.2013 בסמוך לשעה 02:30 הגיע המשיב לבית בפרדס חנה, ניגש לחלון חדר השינה וחתך את מסגרות הרשת ואת המנעול שנעלו את החלון. לאחר שפרץ את החלון, הרים המשיב את בתם הפעוטה (ילידת 2010) של בני הזוג ממיטת הוריה בה ישנה, ויצא עמה דרך החלון. הוא הביא את הפעוטה לרחוב, הפשיל את מכנסיה, תחתוניה ואת הטיטול שלבשה, ונגע בפלג גופה התחתון.

           לפי האישום השני, ביום 19.6.2014 בסמוך לשעה 04:00 הגיע המשיב לבית אחר בפרדס חנה, פתח את חלון פינת האוכל ונכנס דרכו לבית. הוא לקח מתוך הבית תיק גב ובו חפצים שונים של אב המשפחה, נכנס לחדר השינה בו ישנה פעוטה ילידת 2009, הרים אותה אל מחוץ לבית והושיב אותה על ספה בחצר. כאשר התעוררה, שאלה הילדה היכן אמה, והמשיב ענה כי היא בבית הכנסת, על מנת לפתות אותה לעזוב את חצר הבית. הילדה החלה ללכת לכיוון בית הכנסת, והמשיב השיג אותה, סתם את פיה, הוריד את מכנסיה, השכיב אותה על הקרקע ונשכב עליה.

           בעקבות מעשיו אלה הואשם המשיב בעבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים - לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); חטיפה לשם ביצוע עבירות מין - לפי סעיף 374א לחוק, לשם מטרה המנויה בסעיף 377א(א)(7) לחוק (שני מקרים); ומעשים מגונים - לפי סעיף 348(ב), בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו- 345(א)(1) לחוק (שני מקרים).

1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישומים נגד המשיב, בין היתר, בהודאה חלקית שמסר, בטביעות אצבעותיו וידיו שתאמו לטביעות שנמצאו על אדני החלונות שנפרצו בבתים מהם נחטפו הילדות, ובפרופיל ה-DNA שלו שנמצא זהה לפרופיל בכתם שנמצא על מכנסיה של הפעוטה מושא האישום הראשון. בנוסף, מצלמות הנמצאות בסמוך לבית המשפחה מושא האישום השני קלטו את המשיב הולך לכיוון הבית, ואז חוזר כשבידו התיק של אבי המשפחה.

           בבקשה נטען עוד, כי קיים יסוד סביר לחשש שאם המשיב ישוחרר, הוא יסכן את שלום הציבור בכלל ואת שלומם של קטינים בפרט, נוכח נסיבות ביצוע העבירות והתעוזה הרבה שבחטיפת פעוטות מבתיהן באמצע הלילה. הודגש שישנה חשיבות גם למצבם הנפשי של הקורבנות, שעלול להחמיר כתוצאה משחרורו. לאור זאת נטען, כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה לחלופת מעצר.

4. הדיון הראשון במעצרו של המשיב נקבע ליום 23.7.2014. לאחר דיון קצר ביקש הסנגור לדחות את המשך הדיון כדי להספיק ללמוד את כל חומר הראיות. בית המשפט נענה לבקשה, ולצד זאת קבע כי קיימת תשתית ראייתית מספיקה לצורך מעצר ארעי של המשיב עד להחלטה אחרת. כן הורה בית המשפט על איסור פרסום שמות המתלוננות או כל פרט מזהה לגביהן, וכן את פרטיו של המשיב עד להחלטה בעניין מעצרו עד תום ההליכים.

           לאחר דחייה נוספת התקיים הדיון ביום 13.8.2014. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה של ההליך, והמשך הדיון בבקשה נקבע ליום 2.9.2014, לבקשת הסנגור. הדיון נדחה ל-10.9.2014 בשל אילוצי יומן בית המשפט, ואז פעמיים נוספות לבקשת בא כוחו של המשיב.