בשאראת נ' ג'ריס ואח'

החלטה

1.האם יש כיסוי ביטוחי עפ"י פוליסה לביטוח רכב-אחריות כלפי צד ג', כאשר הרכב המבוטח פוגע ברכב שבבעלות בן הזוג?

זו השאלה המשפטית העומדת להכרעה.

התובע והנתבעת מס' 1, בעל ואשה. בתאריך 14.06.07 עת נהגה הנתבעת מס' 1 ברכב המבוטח ע"י הנתבעת 2 – הכשרת היישוב, בביטוח אחריות כלפי צד ג', ותוך כדי נסיעה אחורנית התנגשה ברכב התובע שהיה במצב חניה.

2.בדיון שהתקיים ב-15.06.10, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין, עם "זכות ביטול". כן הוסכם כי במידה ופסק-הדין יבוטל, יגישו הצדדים סיכומים בכתב לעניין שאלת הכיסוי הביטוחי.

הנתבעת מס' 2 הודיעה על רצונה לבטל פסק-הדין, פסק-הדין בוטל, והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

טענות הצדדים בסיכומים:

3.המבטחת מבססת את העדר הכיסוי הביטוחי על סעיף ד1 לפוליסה הקובע כדלקמן:

"החברה לא תהיה אחראית לתשלום כלשהו בשל חבות לנזק שנגרם לרכוש שבבעלותך או בבעלות של מי שנהג ברכב או לרכוש הנמצא בפיקוחם ובשמירתם שלך, של נהג הרכב או אחד מבני ביתכם".

לטענת המבטחת, נסיבות התאונה הנדונה נכללות במסגרת חריג זה, ולפיכך אין כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו לרכב התובע.

4.עוד לטענת המבטחת, בשתי ההודעות אשר הוגשו על ידי התובע והנתבעת, באמצעות סוכן הביטוח, לא צוין כי המדובר בבני זוג, ורק בחקירה שבוצעה על ידי חוקר התברר לה לראשונה כי המדובר בבני זוג, וכי עולה החשד כי נעשה ניסיון להסתיר עובדה זו (דו"ח החוקר וטופסי ההודעה מצורפים לסיכומי המבטחת).

5.מנגד טען התובע בסיכומיו, כי התאונה ארעה בסמוך לבית הוריו, בכביש יפיע המרוחק ממקום מגוריהם שלו ושל רעייתו. התאונה אינה קשורה להיותם בני זוג, ובאותה מידה יכלה להתרחש על ידי צד שלישי אחר.

עוד לטענת התובע, עד למועד המשפט בתיק דנן הוא לא ראה את פוליסת הביטוח, ואף רעייתו לא ראתה את פוליסת הביטוח שהוצאה לרכבה, ומעולם לא הוסבר להם על החריג הנדון, דבר המעיד, כי לא הייתה כל כוונה מצידם לרמות את המבטחת.

6.התובע הוסיף, כי הוא ציין במפורש בכתב התביעה דבר היותו והנתבעת בני זוג, וכי הוא מעולם לא הסתיר זאת. הטענה בדבר הניסיון להסתיר עובדה זו בטרם הגשת התביעה נטענה לראשונה בסיכומים, ולכן אין לקבלה.

גם מדו"ח החוקר עצמו עולה כי, עת נחקר הוא ואשתו הם ציינו במפורש כי הם נשואים. בכל מקרה, טוען התובע, שני הרכבים בוטחו על ידי אותו סוכן ביטוח, אשר ידע בוודאות שהם בעל ואישה וידיעה זו יש לייחס גם למבטחת.

דיון והכרעה:

7.המחלוקת בתיק נסבה סביב פרשנות סעיף ד 1 לפרק ג' לפוליסה (עמוד 5), המהווה חריג לפוליסת צד שלישי. בע"א 149/06 (מחוזי – חיפה) חזן חנניה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם באתר נבו) (2006), נדונה פרשנותו של חריג דומה, כאשר באותו מקרה דובר על תאונה בין שני רכבים, בבעלות נפרדת של אב ובנו, המתגוררים באותו מבנה, בעוד האב מתגורר בקומה הראשונה והבן מתגורר ביחידת דיור נפרדת בקומת הקרקע. בית משפט קמא פטר את המבטחת מחבות על יסוד החריג.

כבוד השופט עמית, בבקשת רשות ערעור, הפך את קביעת בית משפט קמא, ופסק, כי אין לראות בבן כאחד מבני ביתו של המבקש, שכן המדובר בבן בגיר שאינו מתגורר עם המבקש אלא ביחידת דיור נפרדת ובקומה אחרת בבניין.

עוד הוסיף כבוד השופט עמית וציין (ואלה הם הדברים הרלוונטיים לענייננו):

"...פרשנותה של המבטחת כפי שנתקבלה על ידי בית המשפט קמא, מובילה לתוצאה קשה, ושמא אבסורדית, ולפיה פלוני, המבטח את מכוניתו בביטוח אחריות צד שלישי, לא יהא מבוטח, אם פגע במכונית אחרת של בן משפחתו. הסיטואציה של שני בני משפחה הנוסעים בסמיכות מקום וזמן, כל אחד במכוניתו שלו, אינה נדירה במקומותינו. קשה להלום כי כלל ציבור הנהגים המבוטחים, יידרש לרכוש ביטוח נפרד ומיוחד, על מנת לכסות מקרה של תאונה בין מכוניות משפחה.