בר"ע 2247-05-14 המוסד לביטוח לאומי נ' י' ד'

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (ב"ל 42799-11-13; השופט תומר סילורה), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 17.10.13 (להלן גם – הוועדה), אשר קבעה למשיבה דרגת נכות בשיעור 63%.

    

   הרקע לבקשת רשות הערעור

2. המשיבה נפגעה ביום 4.6.2012 ופגיעתה הוכרה כתאונה בעבודה. ועדה מדרג ראשון קבעה למשיבה דרגת נכות בשיעור של 5%. על קביעה זו הגישה המשיבה ערר לוועדה הרפואית לעררים, אשר קבעה למשיבה דרגת נכות בשיעור של 63% לאחר הפעלת תקנה 15 במחצית.

    

3. המבקש (להלן – המוסד) הגיש ערעור על החלטת הוועדה, שבו עתר, בין היתר, להחזרת עניינה של המשיבה לוועדה, כיוון שלא התייחסה למצבה הרפואי הקודם של המשיבה, והשפעתו על ליקוייה הנוכחיים.

    

4. בית הדין האזורי דחה את הערעור בקובעו, כי טענות המוסד מכוונות כולן כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה, אשר לבית הדין אין סמכות להתערב בו. 

    

   טענות הצדדים

5. בבקשת רשות הערעור טען המוסד, כי הוועדה קבעה למשיבה אחוזי נכות על בסיס מסקנתה כי "הנוירופתיה אובחנה לפני סוכרת", אולם קביעה זו שגויה ולא עולה בקנה אחד עם החומר הרפואי שלפיו הסוכרת ממנה סובלת המשיבה קדמה לפגיעתה בעבודה. משכך, טעתה הוועדה שלא בחנה אם נכותה הנוירולוגית של המשיבה נובעת כולה או חלקה מהסוכרת או מליקויים אחרים מהם סבלה עובר לתחולת נכותה הנוירולוגית.