בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
19705-07-14
29/10/2014
|
בפני סגנית הנשיא:
ורדה וירט ליבנה
|
| - נגד - |
המבקש:
ז.י.ת.
עו"ד רביד אברמזון
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (ב"ל 1159-02-14; השופט צבי פרנקל), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין נפגעי עבודה (להלן גם הוועדה) מיום 24.11.13.
2.המבקש נפגע בתאונת עבודה ביום 19.4.07 בקרסול ימין. עניינו של המבקש עבר מספר גלגולים בועדות רפואיות וניתנו בעניינו מספר פסקי דין בבית הדין האזורי. הועדות הרפואיות לעררים מיום 21.9.09 ומיום 7.9.10 קבעו למבקש נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הגבלה ניכרת בתנועות הקרסול.
בפסק דין מיום 27.3.11 (ב"ל 15682-11-10) הורה בית הדין האזורי על החזרת עניינו של המבקש לועדה בהרכב חדש על מנת שתתייחס לתקליטור בדיקת C.T. מיום 6.4.08 ותשקול בהתאם לממצאיה בנוגע למפרק הסובטילי האם יש מקום להעניק נכות נוספת. הוועדה התכנסה ביום 1.4.12 וקבעה כי אחוזי הנכות שנקבעו לו משקפים את מצבו.
ביום 30.8.12 ניתן פסק דין נוסף בבית הדין האזורי (ב"ל 9837-05-12) בו נקבע כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתשלים את מלאכתה ותתייחס לתקליטור בדיקת ה-C.T. מיום 6.4.08. הוועדה התכנסה ביום 25.11.12, התייחסה לבדיקה האמורה וקבעה כי אין היא משנה את דעתה הואיל וממצאי C.T. כשלעצמם אינם גורמים לנכות.
הוגש ערעור נוסף, ובפסק דין מיום 29.9.13 (ב"ל 35795-12-12, להלן גם פסק הדין הקודם) נקבע כי על הוועדה לפרט את הממצאים שנמצאו באותה בדיקת ה-C.T. ולהסביר האם יש בממצאים אלו כדי לשנות את החלטתה לפיה תוצאת הבדיקה אינה מקנה נכות.
הוועדה התכנסה שוב לפי הוראות פסק הדין וקבעה כי היא אינה חושבת שקיימת פגיעה במפרק הסובטלרי וגם בדיקת ה-C.T. אינה מראה זאת ולכן אחוזי הנכות שקיבל המבקש תואמים את מצבו. מכאן הערעור לבית הדין האזורי.
3.בית הדין האזורי קבע כי הוועדה פעלה על פי הוראות פסק הדין הקודם, היא לא פעלה במשוא פנים ולא היתה נעולה בהחלטתה ולא נפל בהחלטתה פגם משפטי. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.
4.בבקשת רשות הערעור נטען כי הוועדה היתה נעולה בעמדתה ואחד מחבריה פנה לב"כ המבקש באופן מזלזל וציני (נטען כי נאמר לב"כ המבקש "הא, אתם טוענים, עורכי הדין שמבינים ברפואה"). עוד נטען כי מהחלטת הוועדה משתקפים פערים בלתי מוסברים בין ממצאי בדיקת ה-C.T., הקביעות בנוגע למפרק הסובטילרי וקביעות הוועדה מיום 1.4.12.
5.לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה, בפרוטוקול הוועדה, בנימוקי הבקשה ובכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי המצדיקה מתן רשות ערעור. לא שוכנעתי מטענות ב"כ המבקש כי קיים טעם להתערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי ובנימוקים שהובילו אותו לדחיית הערעור.
6.עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד כי הוועדה מלאה אחר הוראות פסק הדין הקודם, פירטה מהם הממצאים המופיעים בבדיקת ה-C.T., והגיעה למסקנה על פי שיקול דעתה הרפואי-מקצועי. יוזכר, כי על פי הוראות פסק הדין הקודם היה על הוועדה לפרט מהם הממצאים באותה בדיקה והאם יש בהם כדי לשנות ממסקנתה, וכך היא אכן עשתה, תוך הנמקה ברורה. כמו כן, לא מצאתי טעם משפטי להתערב בפסיקת בית הדין האזורי לפיה לא הוכח כי הוועדה היתה נעולה בעמדתה כלפי המבקש ונהגה כלפיו במשוא פנים. גם אם האמירה המיוחסת לאחד מחברי הוועדה אכן נאמרה, והדבר לא הוכח בבית הדין האזורי, הרי שאין בה כדי לבסס טענה למשוא פנים ולפסילת הרכב הוועדה.
7.סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.
ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ה (29 אוקטובר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.