סאמי נ' שלגל (מזון) בע"מ

השופט רועי פוליאק

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה ברוינר ישרזדה; סע"ש 45767-10-14)), לפיה חויב המבקש להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבה בסכום של 9,000 ₪, בהתאם לתקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנה) שנכנסה לתוקף לפני כשנה (להלן – ההחלטה) וכן בקשה לרשות ערעור על אי היעתרות, בגדרה של ההחלטה, לביטול הוצאות משפט שנפסקו בהחלטה קודמת.

2. ביום 18.5.2017 נערך בבית דין זה דיון בשורת ערעורים, לאחר קבלת רשות ערעור, שעניינם פרשנות התקנה (ע"ע 7737-01-17 ואח').

3. בבקשת רשות ערעור בגין חיוב בהפקדת ערובה בתיק אחר (בר"ע 11628-07-17), הציעה חברתי, השופטת לאה גליקסמן, לצדדים את ההסדר הבא:

   "... מוצע כי המשך ההליכים בבקשת רשות הערעור יושהה עד למתן פסק דין או החלטה אחרת בתיקים האמורים. כמו כן, על מנת שלא לרוקן את בקשת רשות הערעור מתוכן, יעוכב ביצוע החלטת בית הדין האזורי כך שהתובענה לא תימחק בשל אי הפקדת ערובה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור".

    

4. הצדדים בבר"ע 11628-07-16 הסכימו להצעה (כמו גם הצדדים בבר"ע 2446-08-17 שנדונה על ידי שהסכימו לאותה הצעה), וכך מוצע אף לצדדים בתיק זה. הצדדים ישיבו להצעה, בהודעה לא מנומקת, עד ליום 17.12.2017. עם קבלת תשובתם, יוחלט על המשך ההליכים בבקשה.

5. ניתן בזה צו עיכוב ביצוע ארעי של ההחלטה על הפקדת ערובה, עד לקבלת החלטה אחרת.

6. באשר להחלטה על החיוב בהוצאות משפט, איני מוצא מקום ליתן רשות ערעור משאין מקום לדון בהליך נפרד על חיוב בהוצאות ביניים והבקשה לעניין ההוצאות נדחית בזה, מבלי שיהיה בדחייתה כדי להביע עמדה כלשהי ביחס לטענות המבקש בסוגיה ולמנוע ממנו לערער על ההחלטה בסוגית ההוצאות במסגרת ערעור שיוגש, אם יוגש, על פסק הדין (השוו: בר"ע 15247-12-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ – אלחואגרה (21.12.2016)).

7. לעיוני ביום 18.12.2017.