בר נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקשת עתרה להארכת מועד להישפט בגין שישה דוחות שונים מהתאריכים שבין חודש אוגוסט 2008 ועד ינואר 2010.

לטענת המבקשת לא היא שביצעה את העבירות, אלא בעלה וגיסה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

מתברר כי שלוש מהדוחות הנ"ל הם דוחות שנמסרו לידי המבקשת בעת שנעצרה בידי שוטר – דוח בגין שימוש בטלפון בעת נהיגה, דוח בגין נהיגה בלא חגורת בטיחות ודוח שלישי בגין נהיגה ברכב שרשיונו אינו תקף.

לגבי העבירה האחרונה יוער כי מדובר בעבירה מסוג הזמנה לדין כך שהיא אינה רלוונטית כלל לבקשה להארכת מועד.

למרות שמדובר בעבירות שנרשמו למבקשת בנוכחותה, לא נרתעה המבקשת מהגשת תצהיר של מר חיים ברזני לפיו הוא שנהג ברכב באותה עת, וזאת בלא כל הסבר הכיצד טעו השוטרים השונים ורשמו כי מדובר בנהגת...

לא ניתן לקבל את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לדוחות אלה והגשת תצהיר המבקשת ותצהירו של מר ברזני מעלים את ההרגשה כי מדובר כאן באחד המקרים אליהם התייחס בית המשפט המחוזי בדברים הבאים:

"התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון".

ע"פ (ב"ש) 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל.

במקרה זה אין חולק כי המבקשת קיבלה בחודש דצמבר הודעה ממשרד הרישוי על פסילת רשיונה לשלושה חודשים עקב הדוחות הרבים שנצברו לחובתה, ומובן כי הבקשה דנן הוגשה בעקבות הודעה זו.

בנסיבות אלה, כאשר מתברר כי בקשתה של המבקש בהתייחס לשלוש מהדוחות הינה מופרכת, אינני יכול לקבל טענותיה באשר לשלוש הדוחות האחרים, וההרגשה היא כי המבקשת מצאה מי שיסכים לחלוק עימה בנטל הנקודות במשרד הרישוי, מה גם שתצהירו של בן זוגה של המבקשת אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה לגבי הצורך בפירוט.

לפיכך, הגם שהמשיבה הותירה את ההחלטה בעניין דוחות אלה "לשיקול דעתי" (וכי איזו החלטה אינה לשיקול דעת בית המשפט?), ולמעשה הודיעה בכך על אי התנגדותה, אינני רואה אפשרות לקבל את הבקשה המתייחסת לדוחות אלה.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ורק לפנים משורת הדין לא אחייב את המבקשת בהוצאות.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012.