בר-משיח ואח' נ' לתכנון ולבניה קרית אתא

החלטה

הענין המונח בפני הינה בקשה למתן רשות להתגונן, מטעם הנתבעת.

כתב התביעה נסמך במקרה זה, על קביעתו של שמאי מכריע, ד. דרעי, אשר ערך שומה הנוגעת לתביעת פיצויים אשר הגישו התובעים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, בגין פגיעה אשר נגרמה לכאורה לזכויותיהם של התובעים במקרקעין.

במסגרת אותם הליכים, נדחתה תביעתם של התובעים לפיצויים, ובהמשך הוגש ערר, לועדת ערר מחוזית .

ביום 29.3.2011 ניתנה החלטת השמאי המכריע הנ"ל, ובמסגרתה נקבע כי התובעים דכאן, זכאים לפיצוי בגין הפגיעה בזכויותיהם, בסכום של 296,960 ש"ח בצירוף מע"מ (למועד קובע).

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, ובין טענותיה, פורטה בהרחבה, טענת הנתבעת כי לעמדתה חל במקרה זה הפטור המיוחד המפורט בסעיף 200 לחוק התכנון והבניה, ואולם הוראת חוק זאת מכילה סעיף של כללי, הטעון פרשנות של היקף הפגיעה בזכות, לרבות שאלת סבירותו.

בנוסף לאמור, טוענת הנתבעת, כי השמאי המכריע טרם סיים חוות דעתו, וכי יש להשיב את חוות הדעת להשלמה מטעמו. כמו כן טוענת הנתבעת כי יש לה זכות קיזוז קצובה ומפורטת העולה על הסכום הנתבע ממנה כעת, וגם אם ייקבע כי אכן החבות הינה חלה, ולא חלים תנאי הפטור לפי סעיף 200 לחוק התכנון והבניה, הרי שממילא זכותה לקזז מכל תשלום בו היא חבה, סכומים העולים עליו.

אציין, כי טענות אלו, כאשר הן ערוכות באופן המפורט בבקשה זו, הוכרו בפסיקה כטענות המבססת הגנה ואשר בגינה ראוי ליתן רשות להתגונן. מכל מקום, בהעדר גרסה עובדתית מטעם התובעים לא ניתן לשלול, בשלב זה, טענות אלו.

על פי סדר הדין הרגיל, יש לקבוע מועד לדיון בבקשת הרשות להתגונן, ואולם בכך תחלוף תקופה ארוכה יחסית (לאור יומן ביהמ"ש), כאשר לעמדתי ניתן כבר כעת לנסות ולצמצם את בסיס המחלוקת. מטעמים של יעילות דיונית, ישיבו התובעים לבקשה, בעיקר ובפרט לרכיב הנוגע לדרישה להשבת חוות הדעת לשמאי המכריע, לשם השלמתה. התשובה כאמור תוגש בתוך 30 ימים מהיום.

עם קבלת התשובה תיבחן הבקשה לגופה.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.