בר מנשה נ' ג'בר

פסק דין

1. בפני בית המשפט תביעת פיצוי בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים.

2. לדברי התובע, נסע הוא על כביש דו סטרי ברחוב התובל שהינו רחוב צר מאד. לטענת התובע ולו הגיעה משאית הנתבע אשר פנה שמאלה, חצה נתיב תנועה כדי לחפש מקלט במפרצון.

3. לטענת התובע, המשאית המשיכה בדרכה ופגעה בכנף ימני אחורי ונגרם נזק לפח ולפנס ברכבו.

4. הנהג, בגיבוי עד מטעמו, טען כי התובע ניסה לעקוף את המשאית דרך הנתיב הנגדי. רכב התובע נצמד למשאית נגרם חיכוך בין הדופן האחורית של רכב התובע בדופן ימנית אחורית של המשאית.

5. התובע הציג תמונות נזקו ותמונות זירת התאונה.

6. הנזק המופיע בתמונה (מחוו"ד השמאי) משקף חיכוך ולא מכה ישירה במוקד נזק אשר אינו תואם לגרסת התובע. אילו דובר בתאונה לפי גרסת התובע, אזי היה צפוי לראות פגיעה חדה יותר ברכב התובע.

יתירה מכך, עצם המעבר לצד שני של רחוב התובל וחניה במפרצון (כגרסת התובע), מהווה פעולה רשלנית במידה הנדרשת לקביעת רשלנות תורמת. התובע, לגרסתו, לא עשה דבר ולא המציא ראיה כי פלג אחורי לרכבו מהווה מכשול להתקדמות המשאית.

7. אולם גרסת הנתבע סבירה יותר, מכך שהנזק שנגרם משום שהתובע התקדם בנתיב הנגדי וגרם לחיכוך בין כלי הרכב אך אין בכך כדי לפטור את הנתבע וזאת מאחר והיה עליו להמנע מכניסה לרחוב התובל עד שיתאפשר לכלי רכב לצאת כדי לפנות לו את הדרך.

8. לסיכום, נטל ההוכחה על התובע הינו הטיית מאזן ההסתברויות. גרסת הנתבע נראית יותר סבירה ומקובלת על בית המשפט. יחד עם זאת, כאמור, אין לפטור את הנתבע מחלקו באירוע.

9. לאור האמור, בית המשפט קובע כי כל צד ישא ב 50% אחריות לנזק שנמגרם.

10. הנתבע ישלם לתובע סך של 2,150 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 1.8.12. בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום בהפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ב, 03 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: