בר חוק ואח' נ' "איילון" חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעת התובע לתשלום תגמולי ביטוח מהנתבעת, שהינה מבטחת רכבו בביטוח מקיף, וזאת בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 20.5.2011 ברח' העצמאות בקרית אתא (להלן: "התאונה").

לטענת התובע, התאונה ארעה בעת שהוא נהג ברכב המאזדה מ.ר.26-756-69 (להלן: "המאזדה") בנתיב הימני, ולפתע הגיח משמאלו במהירות רכב טויוטה מ.ר. 56-750-09 (להלן: "הטויוטה"), סטה ימינה לנתיבו של התובע ופגע בחלקו השמאלי של רכב המאזדה בפגוש ובכנף הקדמי.

3. לאחר שתביעת התובע נדחתה על ידי מבטחת הטויוטה, פנה התובע, ביום 6.9.2011, בתביעה לנתבעת מכוח פוליסת הביטוח המקיף. הנתבעת דחתה את תביעת התובע מן הטעם שלטענתה היא פטורה ממתן כיסוי ביטוחי שכן מדובר באירוע בו פעל התובע ו/או מי מטעמו להגדלת נזקיו וכי התובע טוען לנזקים שאין להם קשר עם התאונה.

4. שני הצדדים הגישו חוות דעת של שמאים מטעמם. השמאי מטעם התובע מר דודו הראל (להלן: "הראל") קבע כי הנזק למאזדה מסתכם ב- 15,291 ₪ מתוכם שומת הנזק בסך של 14,810 ₪, וירידת ערך בשיעור של 0.5% ובסך 481 ₪.

לעומתו השמאי מטעם הנתבעת מר דני גורביץ (להלן : "גורביץ") קבע כי הנזק למאזדה שנגרם בתאונה מסתכם לסך של 2,587 ₪ בלבד. בעוד הראל כלל בשומתו נזקים בחזית המאזדה, שלל גורביץ היתכנות של נזק לחזית המאזדה כתוצאה מהתאונה. כמו כן קבע גורסיץ כי בתמונות המצורפות לחוות דעתו של הראל (אליהן התיחס השמאי גורביץ) נצפית מעיכה משמעותית בכנף השמאלית הקדמית וכן קיים נזק לגריל קדמי, נזקים שלא הופיעו בתמונות שהציג בפני המבטחת נהג הטויוטה.

5. במהלך הדיון הוצגו בפני תמונות שצילם נהג הטויוטה (להלן: "צד ג'"), הן של המאזדה והן של הטויוטה, באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו, בסמוך לאחר התאונה ולפני הזזת הרכבים ממקום התאונה ( להלן: "תמונות צד ג'"- סומנו נ/2). בשתי התמונות העליונות מתוך ה-4 שהודפסו על גליון אחד, נצפית המאזדה, ובשתי התמונות התחתונות נצפית הטויוטה. אמנם צד ג' לא העיד בפני, אולם התמונות הוגשו באמצעות החוקר מטעם הנתבעת כפי שיפורט להלן.

6. בישיבת ההוכחות נשמעו בפני עדויותיהם של התובע, השמאי הראל וסוכן הביטוח של התובע בזמנים הרלוונטיים לתאונה מר קמינר ( להלן: " קמינר"). מטעם הנתבעת נשמעו עדויותיהם של השמאי גורביץ ועדותו של החוקר מטעמה מר מיכה דרומי ( הלן : "החוקר") אשר הגיש את דו"ח החקירה שערך (נ/1) וכמו כן את תמונות צד ג'.

דיון והכרעה

7. אין למעשה מחלוקת באשר לעצם קרות התאונה, והמחלוקת היא האם הנזק הנטען בכתב התביעה ומגובה בחוות דעת שמאי, נגרם בתאונה או שמא נעשתה על ידי מאן דהוא הגדלת נזק, ובאם כן – האם יש בכך מעשה מרמה שיש בו לפטור את הנתבעת לחלוטין מחבותה כלפי התובע?

השמאי הראל בדק את המאזדה במוסך ותיאר את הנזקים אשר נצפו על ידו בחוות דעתו תחת הכותרת " תאור הנזק" באופן הבא:
" הרכב ניזוק בחזית שמאל. כתוצאה מכך ניזוקו ללא אפשרות תיקון ו/או כדאיות תיקון והיו טעונים החלפה, החלפים אשר יופיעו בהערכת הנזק בסעיף חלפים. מגן קדמי, סורג במגן קדמי, כנף קדמית שמאלית, סורג לפנס ערפל, תומך לכנף קדמית ולפנס ראשי- ניזוקו".

עיון בחוות הדעת מעלה כי תחת סעיף חלקים מופיעים בנוסף גם פנס ראשי שמאל, תפסים ומנורות. עלותם של חלקים אלה בהתאם לחוות הדעת הינה 2,793 ₪.

בתמונות אשר צורפו לחוות הדעת רואים בבירור מעיכה בכנף הקדמית שמאלית של המאזדה.

מתיאור התובע את אופן קרות התאונה בהתאם לכתב התביעה וההודעה אשר נמסרה לקמינר עולה כי רכב הטויוטה אשר נסע בנתיב השמאלי ובמקביל לרכב המאזדה, סטה ימינה ופגע במאזדה. בין שני כלי הרכב ארעה התחככות צידית באופן שבו צידה השמאלי של המאזדה התחכך עם צידה הימני של הטויוטה. במהלך התנגשות זה לא ייתכן כי נגרם נזק לחזית המאזדה כנצפה בתמונות שבחוות דעת הראל והתובע אף אישר בעדותו כי לא נגרם נזק לגריל הקדמי של המאזדה (עמ' 1 שורות 16-18) (כן ראה בנוסף עמ' 9-10 לחוות דעתו של גורביץ).

כמו כן, בתמונות אשר צולמו על ידי צד ג', ואשר לא הוטל ספק באשר לאותנטיות שלהן
(עמ' 2 לחוות דעתו של גורביץ) נצפה שפשוף בחלק התחתון של הכנף השמאלית ובצד השמאלי של הפגוש של המאזדה, נזק השולל התכנות לפגיעה בפנס הממוקם בחלקו העליון של הכנף. בתמונות הטויוטה נצפה שפשוף לאורך צידה הימני.

בתמונות צד ג' לא מופיעה המעיכה המשמעותית בכנף שמאל הנצפית בתמונות אשר צורפו לחוות דעת הראל. בתמונות צד ג', נצפית לחיצה קלה יותר באופן משמעותי.

לאור האמור לעיל אני קובעת כי הנזק שנישום על ידי הראל אינו משקף את הנזק שנגרם בתאונה, אלא הנזק שאכן נגרם בתאונה משתקף בתמונות שצילם צד ג'. ההבדלים בין התמונות שבחוות דעתו של הראל לבין תמונות צד ג' (נ/2) ותיאור הארוע על ידי התובע מצביעים בבירור על הגדלת נזק וכי חלק מהנזקים שנישומו על ידי הראל הינם כאלו שבוצעו על ידי מאן דהו לאחר ארוע התאונה. משכך הם פני הדברים, אני קובעת שבין מועד ארוע התאונה ועד למועד בדיקת הרכב במוסך על ידי הראל, מאן דהו גרם להגדלת הנזק.

לאחר שמיעת העדויות בפני ובעיקר לאור התרשמותי מעדותו המהימנה של התובע בכל הנוגע לעצם ארוע התאונה ולהיעדר קשר מוקדם בינן התובע לבין המוסך או השמאי, אני קובעת כי לתובע אין יד בהגדלת הנזק.אינני מקבלת את מסקנתו של החוקר כי לתובע יד בהגדלת הנזקים. מסקנתו זו של החוקר מבוססת על התנהגותו ותגובתו בחקירה באשר לעובדה כי התובע לא ידע למסור הסבר מניח את הדעת באשר להבדלים בין תמונות השמאי מטעמו לבין התמונות אשר צולמו על ידי צד ג'. מסקנה זו הינה מסקנה נחפזת ומרחיקת לכת, מדובר בהתרשמות של החוקר שאין לראות בה ראיה מספקת לייחוס כוונת מרמה לתובע.חוסר יכולתו של התובע לתת הסבר באשר לתמונות אשר לא הוא צילם ואשר למעשה צולמו שלא בנוכחותו, אין בה, לבדה כדי להצביע על כך שלתובע חלק בהגדלת הנזק. יש לזכור כי הסיטואציה בה נחקר אדם על ידי חוקר איננה סיטואציה בה אדם מרגיש בנוח, ולפיכך עצם העובדה שהתובע לא דק פורתא באשר להיקף הנזק הראה בתמונות, וההבדלים ביניהם, אין בו להצביע על כוונת מרמה מצידו. עדותו של התובע כאמור היתה מהימנה בעיני ולא הובאה לפני כל ראיה קונקרטית הקושרת אותו להגדלת הנזק.