בר ואח' נ' קיבוץ רמת הכובש-אגודה שיתופית

פסק דין

הצגת המחלוקת

1.האסיפה הכללית של המשיב שהתקיימה ביום 21.1.05 אישרה את "מתווה העקרונות להתחדשות רמת הכובש" וניתן אישור לצוות היגוי לבנות תכנית מפורטת לביצוע שתובא לדיון ואישור (נספח ג' לתובענה, להלן – החלטת 2005).

בחודש ינואר 2006 הושלמה הכנת התכנית המפורטת (נספח ב' לתובענה, להלן – התכנית).

על פי לשונה (עמ' 4): "לב התכנית הוא יצירת איזון נכון יותר ועדכני, בין חופש וזכויות הפרט והמשפחה לבין הרצון לשמר אחריות חברתית ואנושית ברמה גבוהה הרבה יותר מהחברה שסביבנו".

2.פרק מהתכנית (פרק ה') הוקדש לנושא: "שיוך נכסים והורשה", ולפיו (בין היתר) הוקנו לחברי המושב זכויות שהוגדרו כ"מניית דיור", ששוויה נקבע בהתאם לשנות הותק בקיבוץ, עד לסכום מקסימלי של 224,000 ₪ ליחיד ו-448,000 ₪ לזוג (עמ' 63 לתכנית, להלן – מניית הדיור).

התכנית גם הסדירה את אופן העברת מניית הדיור עם פטירת החבר, באופן שהיא עוברת תחילה לבן זוגו, ולאחר פטירת בן הזוג ליורשי החבר (עמ' 65).

3.ביום 17.2.06 התקיימה אסיפה שעסקה בנוהל קבלת ההחלטה על ההתחדשות.

נקבע, בין היתר, כי ההחלטה על קבלת מודל ההתחדשות (קרי, התכנית) תתקבל ברוב מיוחס של שני שליש מכלל המצביעים (בין נספחי ב' לתשובה).

באסיפה שהתקיימה ביום 4.4.06 התכנית לא אושרה, למרות שזכתה לרוב המצביעים, משום שלא הושג רוב של תומכים של שני שלישים (נספח ג' לתשובה, להלן – החלטת 4/06).

התכנית הועמדה שנית להצבעה באסיפה שהתקיימה ביום 15.6.06. הפעם אושרה התכנית ברוב הדרוש (נספח ה' לתשובה, להלן – החלטת 6/06).

4.אברהם פרלמוטר ז"ל (להלן – המנוח) היה חבר בקיבוץ לאורך כ-70 שנה ונמנה בין מייסדיו.

המנוח נפטר ביום 6.6.06, תשעה ימים לפני קבלת החלטת 6/06.

המבקשת 1 היא אלמנתו והמשיבות 2, 3 ו-4 הן בנותיו ויורשותיו החוקיות.

השאלה הנדרשת להכרעה היא: האם המבקשות זכאיות ל"מניית דיור" עבור המנוח, כערכה בשווי המקסימלי, בהתחשב בותק של המנוח?

עמדות הצדדים

5.לטענת המבקשות, "היום הקובע" לענין חלותה של התכנית הוא יום 21.1.05, שבו התקבלה החלטת 2005.

לגירסתן, החלטה זו היוותה את "קו פרשת המים בחיי הקיבוץ", וכל שנעשה לאחריה, כולל ההחלטות משנת 2006, היה הוצאתה לפועל של התכנית.

עוד טוענות המבקשות, כי כל האסיפות בשנת 2006 וההחלטות שהתקבלו בהן, יש לראותן "כמסכת אחת", וכיוון שהמנוח היה בחיים כשהתקבלו שתי ההחלטות הראשונות באותה שנה, הרי שיש לקבוע כי התכנית חלה עליו, ואילו קביעת חלות התכנית ממועד ההחלטה האחרונה דווקא היא "שרירותית".

המבקשות טוענת גם, שיש לאבחן בין היום הקובע לזכאות ובין היום הקובע לחלוקת הזכויות. הזכאות נקבעה כבר בעת החלטת 2005 אך החלוקה עצמה נדחתה עד לקביעת היקף ושווי הנכסים העומדים לחלוקה.