בר ואח' נ' ישראל

פסק-דין

1. לפניי תביעת כספית- נזיקית על סך 8,000 ₪ בגין נזיקים שנגרמו ביום 17.8.10 ל- 17 פרטי לבוש של התובעים שנתלו לייבוש על חבל הכביסה במרפסת חצר ביתם.

2. לטענת התובעים, כעולה מכתב התביעה, הנתבעת שפכה ממרפסת דירתה דלי מלא באקונומיקה על הכביסה של התובעים וכתוצאה מכך גרמה לנזקים לפרטי הלבוש של התובעים עד כדי אובדנם המלא. לטענתם, עלות הפריטים הנ"ל נאמדת בכ- 6,000 ₪ וכן, נתבע סכום נוסף בסך 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

3. מנגד, הנתבעת מכחישה טענות התובעת וטוענת בכתב הגנתה, כי הורתה של התביעה דנן הינה מערכת יחסים עכורה, השוררת בין הצדדים תקופה ארוכה, במסגרת סכסוך שכנים, המתבטא, בין היתר, בהגשת מספר תביעות משפטיות שהוגשו על ידי התובעים נגדה ונגד בעלה. הליכים משפטיים אלה הסתיימו בהטלת הוצאות על התובעים.

עוד טוענת הנתבעת, כי לתובעים אין כל הוכחה לכך שהמעשה הנטען אם נעשה, אכן נעשה על ידי הנתבעת. כן טוענת הנתבעת, כי סכום התביעה מוגזם ומופרך, להערכת הנתבעת מחיר 17 פריטים כ- 1,700-2,500 ₪ (מחיר פריט להערכת הנתבעת 100-150 ₪).

4.ביום 16.12.12 התקיים דיון בפני במעמד הצדדים בו שבו הצדדים על טענותיהם.

5.במהלך הדיון טענה התובעת, כי מיקום הכביסה נמצא מתחת למרפסת הנתבעת. על פי עדות התובעת בפני , ביום 17.8.2010 לפני שיצאה הנתבעת מהבית עם חברתה, ראתה מלמעלה שהנתבעת קיבלה סלון חדש, דלת דירת הנתבעת הייתה פתוחה ועלה ממנה ריח חריף של "שטיפת בית עם אקונומיקה". כשחזרה התובעת לביתה בשעת לילה מאוחרת, מצאה את הכביסה מלאה בכתמים של אקונומיקה. לטענת התובעת, הנתבעת עשתה את מעשיה במזיד. התובעת צירפה לכתב תביעתה תמונות של פרטי הלבוש במצבם הניזוק וכן, חוות דעת מטעם המכון למדע פורנזי של המומחה אבנר רוזנגרטן בתחום הכימיה והחומרים שבדק את הכתמים שנגרמו לפרטי הלבוש ביום 4/12/12 ואשר הגיע למסקנה, כי הכתמים נגרמו כתוצאה מהתזה חיצונית של נוזל חומר הלבנה שלא בדרך של תהליך כביסה רגיל.

6. לאחר מועד הדיון הגישה התובעת מסמכים נוספים ובכללם העתק מתיעוד תיק משטרה מס' 317810/2010 שנפתח בעקבות תלונתה וכן, תמונות נוספות של חצרי הצדדים בבניין המשותף בו הינם מתגוררים.

7.לאחר ששמעתי הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות ומסמכי תיק התביעה, על צרופותיהם ולאחר שבחנתי את מכלול מסמכי התביעה אני סבור שדין התביעה להידחות. ולהלן נימוקיי. מלבד חשדות בעלמא של התובעים לא הוגשה כל ראייה פוזיטיבית התומכת בטענותיהם. אומנם, עיון בראיות ובחוות דעת המומחה תומך בטענת התובעים לשפיכת חומר הלבנה עלפרטי הלבוש אולם, לא הוברר די הצורך זהות המזיק. הגם ועסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובעת החובה להוכיח את תביעתה, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובעת בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתה- דהיינו את קרות נסיבות האירוע, את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לה כפועל יוצא מכך והקשר הסיבתי בין הנזק לבין האירוע ובכלל זאת, טענתה של התובעת כי הנתבעת היא זו שהתיזה דלי מלא בחומר מלבין על הכביסה.

כלל הוא, כי על תובע לבסס תביעתו בראיות של ממש, גם בגדרי תביעה קטנה ולעמוד בנטל השכנוע הנדרש במשפט אזרחי [ השוו: רע"א 4287/12 קטורזה נ' פלאפון חברת תקשורת בע"מ ( מצוי במאגרים המשפטיים)]. כאמור לעיל, התובעים לא עמדו בחובות אלו.

8.סוף דבר- דין התביעה להידחות. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪ אשר ישולמו לנתבעת תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.