בר-גאון בע"מ נ' מובילי הר הנגב בע"מ

החלטה

ביום 22.3.12, לפני מעל לשנה, הגישה המבקשת התנגדות לביצוע שיקים שנמשכו על ידה לפקודת המשיבה ואשר חוללו.

ביום 26.3.12 ניתנה החלטה הקובעת דיון בהתנגדות ליום 11.10.12.

ביום 30.5.12 ביקשה המשיבה את בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו עפ"י תקנה 205(ג) לתקסד"א ולדחות את התנגדות המבקשת על הסף, אף ללא צורך בקיום דיון, מן הטעם שאף למקרא ההתנגדות גופה עולה כי המדובר בהגנת בדים, ולפיכך אין טעם בקיום דיון שיישמע רק בעוד כמה חודשים.

הבקשה הועברה אל המבקשת לקבלת תגובתה, ומשזו לא ניתנה עתרה המשיבה ביום 23.9.12 בבקשה למתן החלטה בהעדר תגובה.

בבוקרו של מועד הדיון שנקבע כאמור, ביום 11.10.12, שוגרה לבית המשפט בקשה לדחיית מועד הדיון בשל מצב רפואי לו טען ב"כ המבקשת, ואשר לא הובאה כלל לידיעת המשיבה או מי מטעמה.

מתוך התחשבות במצב ב"כ המבקשת, ולפנים משורת הדין, על אף הגשת הבקשה רק בבוקר הדיון, הוריתי על דחיית הדיון ליום 12.11.12, מבלי לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה, ואף ניתנה החלטה לפיה על המבקשת להשיב לבקשה לדחייה על הסף, תוך מתן תזכורת לכך שטרם הגיבה, ובמיוחד לאור נימוקי הבקשה.

חרף החלטה זו, לא ניתנה תגובת המבקשת וביום 1.11.12 ניתנה החלטתי לפיה ככל שלא תינתן תגובה עד ליום 6.11.12, תידחה ההתנגדות כמבוקש.

ביום 8.11.12, לבקשת המשיבה ובהעדר כל התייחסות להחלטות בית המשפט, הוריתי על קבלת הבקשה לדחיית ההתנגדות.

ביום 26.11.12 עתרה המבקשת בבקשה דחופה לביטול החלטתי הנ"ל, המורה על דחיית ההתנגדות, וביום 23.12.12 ניתנה תגובת המשיבה.

ביום 25.12.12 ניתנה החלטתי ולפיה למבקשת זכות למתן תשובה לתגובה בתוך 10 ימים.

רק ביום 27.1.13, בחלוף המועד שנקצב, פנתה המבקשת בבקשה כי יוארך המועד להגשת תשובתה לנוכח פטירת אבי בא כוחה, ובו ביום אושרה הבקשה לנוכח נסיבות העניין.

ביום 20.2.13 הוריתי על קיום דיון בפני בכלל הבקשות הפתוחות, שמועדו נקבע ליום 29.4.13.

במעמד הדיון מיום 29.4.13 הסכימו הצדדים כי יוגשו מטעמם סיכומים קצרים בכתב הן לבקשה לביטול ההחלטה המורה על דחיית ההתנגדות והן להתנגדות לגופה, תוך וויתור הדדי על חקירות, כאשר המבקשת תסכם עד ליום 12.5.13 והמשיבה תסכם לאחריה ועד ליום 24.5.13.

הסכמת הצדדים אושרה בהחלטה.

על אף האמור, הרי שעד עצם היום הזה לא הוגשו סיכומי המבקשת, ורק ביום 20.5.13, לאחר שחלף המועד להגשת הסיכומים, הוגשה בקשה מטעמה להארכת המועד להגשת הסיכומים עד ליום 22.5.13, ומבלי שניתן כל הסבר להגשת הבקשה באיחור ולאחר שחלף כאמור המועד להגשת הסיכומים.

במסגרת תגובתה לבקשתה המבקשת להארכת המועד, הביעה המשיבה התנגדותה שכן הנימוק שהוצג ע"י המבקשת הינו רצונה לאתר מסמכים נוספים לתמיכה בטענתה, זאת על אף שעמדה לרשותה שנה תמימה במהלכה מעוכבים כלל ההליכים להבאת כל הנדרש, ועתרה לסיום הסאגה הנמשכת ע"י המבקשת, אשר מתנהלת באורח מזלזל העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

בהחלטתי מיום 20.5.13 איפשרתי למבקשת ליתן תשובה לאמור בתגובת המשיבה, עד ליום 22.5.13.

אולם, עד כתיבת שורות אלה לא הוגשה כל תשובה, לא הוגשו הסיכומים ולא ניתנה כל התייחסות להחלטות בית המשפט.

בצדק אפוא, עתרה המשיבה ביום 23.5.13 בבקשה למתן החלטה סופית, בהעדר תשובה.