ברנשטין נ' ותחבורה

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה קטנה נגד הנתבעת.

2.בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 1,799 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 31.7.09 אירעה תאונה בה היו מעורבים מונית מס' רישוי 78-921-25 (להלן: "רכב התובע") בו נהג התובע. מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי מס' רישוי

39-298-62 (להלן: "רכב הנתבעת"). רכב זה היה נהוג ע"י נני רות.

4.בדיון מיום 15.3.11 הופיעה ב"כ הנתבעת הגב' שלי הראל וטענה כי הנתבעת מקבלת על עצמה את מלוא האחריות לארוע התאונה וכי המחלוקת שנותרה להכרעת ביהמ"ש הינה גובה הנזק בלבד.

5.הגב' הראל טענה כי הנתבעת ניסתה להגיע לפשרה עם התובע ולשלם לו סך 1,100 ₪, ובכך לסיים את המחלוקת ללא צורך בקיומו של דיון.

6.התובע מצידו ספר בישיבת יום 15.3.11 כי תחילה הוצע לו סך של 500 ₪ הנקוב בכתב ההגנה. משלא נתרצה לקבל סכום זה העלתה הנתבעת את הצעתה ל- 800 ₪.

מאוחר יותר התקשרו מהנתבעת לבנו של התובע והציעו לסיים את התיק בסך של 1,100 ₪. התובע עותר לקבל את מלוא הסכום הנקוב בחוו"ד השמאי מטעמו, השמאי אסרף, בסך 1,300 ₪, שכ"ט השמאי בסך 299 ₪ וימי עבודה בסך 200 ₪.

הצדדים חלוקים למעשה על סך 300 ₪. השמאי מטעם הנתבעת קובע שסך 800 ₪ ממצה את כל הנזק שנגרם למונית, בעוד השמאי אסרף קובע סך 1,300 ₪. אותם 500 ₪ שבמחלוקת הם חידוש המגן האחורי.

לאחר עיון בחוו"ד השמאית של אסרף וטיעוני השמאי של הנתבעת, אני קובע על דרך האומדנא כי יש להוסיף לנזק שאינו שנוי במחלוקת (800 ₪) סכום נוסף של 250 ₪.

על סכום הנזק יש להוסיף 299 ₪ שכ"ט השמאי והוצאות משפט בסך 200 ₪.

על הנתבעת לשלם סך כולל של 1,549 ₪ תוך ולא יאוחר מיום 16.4.11, שאם לא כן יתלוו לסכום זה ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כב' אדר ב תשע"א, 28 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: