ברמן נ' סנדמן ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 8.4.09.

לטענת התובעת, היא נסעה בכביש בירידה בעיר נשר. לפני מעגל תנועה היא האטה את מהירות נסיעתה על מנת להיכנס למעגל התנועה, אך כתוצאה מכתם שמן שהיה על הכביש, רכבה החליק ועצר בשפת מעגל התנועה. רכב אחר, הנהוג על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") החליק אף הוא על כתב השמן, ופגע בחלקו האחורי השמאלי של רכב התובעת.

הנתבעת אינה חולקת על כך שרכבה פגע ברכב התובעת, אך לטענתה, משהבחינה ברכב התובעת בתוך מעגל התנועה, ניסתה לעצור את רכבה אך לא הצליחה, מאחר שהכביש היה שמנוני ומחליק בשל כתם השמן שהיה על הכביש.

אין מחלוקת, כי לאחר שרכב הנתבעת פגע ברכב התובעת, רכב שלישי, שנסע מאחורי רכב הנתבעת, החליק על כתם השמן ופגע ברכב הנתבעת (להלן: "הרכב השלישי").

בין שני הצדדים אין, אם כן, מחלוקת עובדתית באשר לאופן התרחשות התאונה. שני הצדדים מסכימים, כי שלושת כלי הרכב, שנסעו זה אחרי זה, רכב התובעת, רכב הנתבעת, והרכב השלישי, החליקו על אותו כתם שמן, וכתוצאה מכך פגע רכב הנתבעת ברכב התובעת, והרכב השלישי פגע ברכב הנתבעת.

משכך, השאלה הנשאלת הינה, האם התאונה נגרמה כתוצאה מאשם של הנתבעת, או במילים אחרות, האם נהגה הנתבעת את רכבה ברשלנות, שכתוצאה ממנה נגרמו התאונה והנזק לרכב התובעת?

השאלה האם החלקתו של רכב מצביעה על רשלנות של הנוהג בו נדונה לא אחת בפסיקה. בע"א 446/82 בלגשווילו נ' אלגבארין, פ"ד מב(2) 737, 744 (1988) קבע השופט בך כדלקמן:

"אמת נכון הדבר, שההחלקה על הכביש אינה, כשלעצמה, מהווה ראיה ניצחת בדבר רשלנותו של הנהג. יכול להיות שהיה במקום כתם של שמן, או שהיה מכשול אחר בכביש, או שנגרם הדבר על ידי גורם חיצוני זה או אחר, אך אינני מוכן לומר, שההחלקה אינה מהווה ראיה כלשהיא בדבר רשלנות הנהג, משמע שהיא עובדה נייטראלית לחלוטין. אין טבעה של מכונית להחליק על גבי הכביש מאליה. לכאורה, מצביעה ההחלקה על אי נקיטת אמצעי זהירות נאותים מצד הנהג (ההדגשה שלי – מ.צ.)".

עוד נקבע בעמ' 745 לפסק הדין:

"הוכח, כי החלקת המכונית לעבר המסלול הנגדי אירעה תוך כדי נסיעה בירידה, על גבי כביש רטוב ובמזג אוויר ערפילי, ולאחר נסיעה בסיבוב. אם בנסיבות כאלה איבד הנהג את השליטה והחליק לתוך המסלול הנגדי, הרי אין בכך כדי לסתור את ההנחה הטבעית, שהמשיב לא נהג במידת הזהירות הדרושה. זאת בהעדר ראיה כלשהי בדבר סיבה "תמימה" לגרימת ההחלקה (כגון הימצאות כתם שמן במקום) (ההדגשה שלי – מ.צ.)".

ההלכה שנפסקה הינה, אם כן, כי ככלל יוצרת החלקה חזקה כי הנהג התרשל; ואולם כאשר קיימת סיבה "תמימה" להחלקה, כמו כתם שמן או מכשול אחר, נסתרת לעיתים החזקה, והמסקנה היא, כי הנהג לא התרשל.

בעניננו, הוכח כי הסיבה להחלקה של רכב של הנתבעת, שגרמה לפגיעתו ברכב התובעת, הינה כתם שמן שהיה על הכביש, דהיינו נסיבה חיצונית שלא היתה לה שליטה עליה. אמנם, עצם הימצאותו של כתב שמן על הכביש אינו פוטר את הנהג מאחריות באופן אוטומטי, ואולם במקרה זה גם רכב התובעת החליק על כתם השמן, וגם הרכב השלישי, שנסע מאחורי רכב הנתבעת, החליק על כתם השמן ופגע ברכב הנתבעת (ראה בהקשר זה: בר"ע (מחוזי י-ם) 386/08 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' לוי, (פורסם בנבו) , ת"ק (שלום ראשון לציון) 2723/08 חיימוב נ' חכמוב, תק-של 2009(2) 48642 (2009)). נסיבות אלה מצביעות על היעדר רשלנות מצד הנתבעת.

מסקנתי היא, אם כן, כי הנתבעת לא התרשלה בנהיגתה, ועל כן אין היא אחראית לנזק שנגרם לרכבה של התובעת בתאונה.

לפיכך אני דוחה את התביעה. בנסיבות הענין, איני עושה צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות שתלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, י"ג שבט תש"ע, 28 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.