ברכה נ' מדינת ישראל

1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' פורת) במ"ת 16606-03-18 מיום 10.7.2018 בגדרו הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

רקע

2. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקה וסחר בסמים מסוכנים מסוג MDMA במשקל 192.36 גרם נטו, וכן 29.77 ו – 2.4 גרם נטו סמים מסוג קוקאין, שלא לצריכה עצמית. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

3. בהחלטה מיום 25.3.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי התשתית הראייתית הלכאורית אינה שנויה במחלוקת, ועל פיה העורר מסר סם מסוכן בכמות גדולה לסוכן  כשהוא מציין בפניו כי מדובר בסם נקי וכשהוא מודע למשקלו המדויק של הסם. עוד נקבע כי מהשתית הראייתית הלכאורית עולה כי בהזדמנות אחרת העורר נטל לידיו את כספי העסקה. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי בביתו של העורר נתפסו שני מאזניים אלקטרוניות וכן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 2.5 גרם, כשהוא ארוז לשלוש מנות נפרדות.

4. לנוכח האמור, וחרף קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה חלקו של העורר באישומים היה משני בלבד, בלא מעורבות בתכנון העסקה ובפרטיה, התקבלה בקשת המדינה, ונקבע כי העורר ישהה במעצר עד תום ההליכים נגדו. בהקשר זה צוין כי נסיבות ביצוע העבירות ואופן התנהלות העורר בחקירתו מקימים עילת מעצר מובהקת.

5. העורר הגיש ערר לבית משפט זה על החלטת בית המשפט המחוזי (בש"פ 2778/18), ובהחלטה מיום 11.4.2018 (השופט נ' סולברג) צוין כי בהמלצת בית המשפט הוסכם בין הצדדים כי שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של העורר, ובו התייחסות לאפשרות מעצר בפיקוח אלקטרוני שהוצעה. כן הוסכם ונקבע כי ככל שהמלצת התסקיר תימצא חיובית, תהא זו עילה לעורר לבקש לעיין מחדש בשאלת מעצרו.

6. בהמשך לכך, ביום 12.6.2018 הוגש תסקיר בעניינו של העורר ובו הומלץ על מעצרו בפיקוח אלקטרוני בביתו, תחת פיקוחם של שבעה מפקחים מוצעים, אשר כולם נמצאו מתאימים. כן הומלץ על שילובו של העורר בתכנית טיפול במהלך המעצר, על-מנת שירכוש כלים שיעזרו לו לערוך תפנית חיובית בחייו ויכולת להתמודד באופן נורמטיבי בעת מצוקה.

7. לאחר הגשת התסקיר, נערך דיון נוסף בבית המשפט המחוזי בעניין מעצרו של העורר, ובהחלטה מיום 10.7.2018 נקבע כי הוא יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי ציין כי עסקאות הסמים בהן העורר היה מעורב נרקמו באמצעות שיחות טלפון, וכי חלופת מעצר לא תאיין את הסיכון לביצוע עבירות דומות. כן צוין כי ביתו של העורר בכפר יחזקאל מצוי במרחק לא רב מהעיר עפולה, בה התבצעו המעשים המיוחסים לו, וגם משום כך החלופה המוצעת אינה מתאימה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי חרף המלצת שירות המבחן, אין בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הרבה הנשקפת ממעשיו של העורר, וכי זו תאויין רק במעצר ממשי.

           הערר דנן נסב על החלטה זו של בית המשפט המחוזי.