בריליאנט דיימונדס בע"מ נ' די אנד איי פיין ג'ולרי בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים למחיקת סעיפים בכתב התביעה מחמת שטענות הטעונות היכבדות לפרטים, כגון תרמית, לא פורטו די הצורך; וטענות להפרת חובות חקוקות לא אזכרו את הוראות החיקוק שהפרתן נטענת.

התובעת טוענת כי פירטה טענותיה די הצורך, וכי אין חובה לפרט הוראות חוק בכתב התביעה.

בעניין הטענה להפרת חובות חקוקות – הדין עם המבקשת, לרבות באבחנה שעשתה בתשובתה-לתגובה בין טענות כללית בכתב תביעה לבין טענה לביצוע העוולה הקונקרטית של הפרת חובה חקוקה.

לפיכך ייראו כל טענה להפרת חובה חקוקה, שאינה מאזכרת הוראת-חיקוק ברזולוציה של סעיף ספציפי, כמחוקה.

בעניין הטענה להיעדר פירוט מספיק של שאר הטענות – העיקרון הוא כי טענות התובע יהיו מפורטות דיין כדי לאפשר לנתבע להתגונן באופן הוגן ויעיל, מבלי לגשש כסומא באפילה. עיינתי בכתבי הטענות. אני סבור כי טענות התביעה מפורטות דיין כדי להתגונן מולן באופן הוגן ויעיל; וכי בפועל כתב ההגנה משקף התגוננות אפקטיבית כדי הצורך להמשיך הלאה.

ככלל, יש לקדם תיק מן הפרוזדור אל הטרקלין; ולא "להיתקע" על השלב המקדמי, אם הדבר אינו הכרחי. מטבע הדברים, הדברים יוסיפו ויתחדדו עם המשך ניהול התיק; כגון בשלב הגילוי והעיון במסמכים והתשובות לשאלונים, ובשלב של תצהירי העדות הראשית. אין צורך כי כתבי הטענות יכילו את כל הנדרש למתן פסק דין. די להם שיאפשרו להתקדם הלאה, לשלב הבא, ואני סבור כי הם עונים על דרישה זו.

זאת ועוד: נטל הראיה להוכחת טענה הוא על הטוען. מובן כי אם הטענה תיוותר כללית וסתמית, היא לא תתקבל. זהו האינטרס של הטוען להציג את טענותיו באופן קונקרטי, תוך היכבדות לפרטים, כדי לשכנע כי יש בהן ממש. איני בטוח כי זהו אינטרס של משיב, אשר נתקל בטענה כללית וסתמית, "להכריח" את הטוען לשדרג את הטענה לכדי טענה מגובשת יותר ומפורטת יותר.

לפיכך הבקשה למחוק את שאר הסעיפים שהוזכרו (למעט אלו שבהם עסקה הפסקה הקודמת) נדחית בזה.

בשולי ההחלטה אעיר כי מכתבי בי-דין שהוגשו בהליך זה עולה נטייה בעייתית לארכנות-יתר בלתי מידתית, הגובלת בטורדנות. מערכת המשפט הישראלית עמוסה בעומס-יתר בשיעור של כ-100%. היא אינה יכולה להרשות לעצמה, נוכח חובתה כלפי כלל המתדיינים, כי מתדיינים מסוימים יתבעו לעצמם זמן שיפוטי בלתי מידתי על ידי טיעון ארכני למעלה מן הצורך. לפיכך, להבא אשקול הוצאות לאוצר המדינה אם אתרשם כי הערתי זו לא הופנמה.

נוכח התוצאה, אין חיוב בהוצאות לטובת מי מן הצדדים בגין הבקשה.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"א, 14 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.