ברטוב ואח' נ' הראובני ואח'

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי תאונת דרכים.

התובע טוען, כי בעת שנסע בנתיב האמצעי סטה לנתיב נסיעתו משמאל טנדר עם עגלה נגררת. לפיכך, הוא נאלץ לבלום את רכבו וחש פגיעה מאחור. לטענתו, רכב הנתבעת פגע ברכבו מאחור וגרם לו לנזקים, ומכאן התביעה.

להגנתה, טענה הנתבעת, כי היא נסעה בנתיב הימני בכביש בן שלושה נתיבי נסיעה, כאשר רכב התובע היה בנתיב האמצעי. לפתע, ללא איתות או אזהרה, סטה רכב התובע לנתיב נסיעתה. הנתבעת בלמה על מנת למנוע את התאונה, אך ללא הצלחה. ביחד עם כתב ההגנה, הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד.

לדיון הופיעו שני הצדדים ושמעתי את טענותיהם.

התובע דחה את טענת הנתבעת, כי סטה מנתיב נסיעתו. הוא ניסה להסביר, כי יש להעדיף את גרסתו על פני זו של הנתבעת לאור מיקום הפגיעה בכלי רכבו. לטענתו, אם גרסת הנתבעת הייתה נכונה – רכבו היה נפגע בצד הימני-אחורי ולא בפינה או בגב הרכב. בתגובה לכך, טענה הנתבעת, כי מאחר ששמרה מהרכב שלפניה מרחק בלימה, יכול היה התובע לסטות כך שרכבו נפגע רק בחלק האחורי, בפינה.

במהלך הדיון ניסה התובע להראות שתרשים שהוכן על ידי הנתבעת אינו משקף את מצב הנתיבים במקום התאונה. הנתבעת הבהירה, כי התייחסה אך ורק לנתיבים שנוסעים ישר ולא מנתה את הנתיב שבו בדרך כלל חונים רכבים כנתיב נסיעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות הן את התביעה והן את התביעה שכנגד. לא מצאתי להעדיף גרסה אחת על פני הגרסה האחרת. לאירוע התאונה לא היו עדים מלבד הנהגים המעורבים. יש ממש בטענת התובע באשר למיקום הפגיעה בכלי רכבו. יחד עם זאת, אין לדחות את ההסבר של הנתבעת לגבי שמירת מרחק. במיוחד הדברים אמורים לאור כך שהגורם לתאונה היה סטיית רכב צד ג' לנתיב הנסיעה של התובע. בנסיבות אלה, סטיית התובע לימין על מנת למנוע את אירוע התאונה הינה סבירה.

לסיום, לא מצאתי, כאמור, להעדיף גרסה על פני רעותה, ולפיכך - התביעה והתביעה שכנגד נדחות. לאור התוצאה שאליה הגעתי - אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ז טבת תש"ע, 03/01/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט