ברחה נ' מנשירוב

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד.

התקשיתי בהתחלה להבין את הבקשה שכן המדובר בפס"ד שניתן על ידי ב-4.5.05, כלומר הבקשה לביטול פסה"ד מוגשית 5 שנים ו-7 חודשים לאחר מתן פסה"ד.

זהו שיהוי בלתי נתפס ובלתי סביר ולכן גם אני פוסק כי דין הבקשה להידחות אף ללא מתן צורך בתגובה של הצד השני.

למעלה מן הצורך אציין, מדובר בתביעה כספית שהוגשה על ידי התובע שהיה מיוצג.

הנתבע לא היה מיוצג אך הגיש כתב הגנה וכן תצהיר בעדות ראשית.

התיק נקבע לישיבת הוכחות ליום 4.5.05.

הנתבע לא התייצב לישיבת הוכחות זו ולכן ניתן נגדו פס"ד בהעדר הופעה ולאחר שהגנתו נמחקה.

זהיר כדרכי, קבעתי מנגנון בפסה"ד שיאפשר לנתבע להגיש בקשה לביטול פסה"ד בתוך 30 יום ותוך קביעת תנאים.

גם אם הנתבע, לטענתו, לא היה בחו"ל בתקופה שבה נקבע התיק, ועד תאריך 9.6.05 כדבריו, פסה"ד מן הסתם נתקבל אצלו והוא היה יכול להגיש בקשה לביטול פסה"ד או אף שינוי בתנאים שנקבעו על ידי ביהמ"ש.

הנתבע לא עשה דבר וחצי דבר מכל אלה וגם אם נסיבותיו האישיות קשות כעולה מתוך בקשתו, אין הסבר מניח את הדעת לשיהוי של 5 שנים ו-7 חודשים עד להגשת בקשה זו.

בנסיבות אלה אין לי אלא לקבוע כי דין הבקשה להידחות.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"א, 15 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.