ברזל ואח' נ' מוסדות ברסלב נחמת ציון, ירושלים ואח'

החלטה

בפני בקשת המנהל המיוחד שמונה לנתבעת מס' 1 (להלן: "העמותה"), עו"ד י' בר-הלל (להלן: "המנהל"), לעיכוב הליכים בתיק זה כנגד העמותה, בהתאם לסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה").

ביום 13.1.2014 קבע בית משפט זה (פר"ק 32107-09-13, כב' השופט כ' מוסק) כי יוצא צו פירוק לעמותה וכי המנהל ימונה כמפרק זמני לעמותה. סעיף 267 לפקודה, אשר הוחל אף על פירוק עמותות מכוח סעיף 54 לחוק העמותות, תש"ם-1980, קובע כי:

"משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך כנגד החברה, אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע".

לאור האמור מבקש המנהל כי יעוכב ההליך כנגד העמותה בתובענה דנן. התובעים מתנגדים לבקשה, וטוענים כי יש להמשיך ולנהל את ההליך, בין היתר בשל מורכבותו העובדתית של התיק והצורך בבירור ראייתי נרחב, החשש מניהול הליכים כפולים והגעה להכרעות סותרות, והעובדה כי לעמותה הוצא צו פירוק לא בשל אי יכולת פירעון, אלא בשל חשד למעשי מרמה באופן הניהול. במקביל הודיעו התובעים, כי יגישו גם לבית המשפט לפירוק במסגרת תיק פר"ק 32107-09-13 בקשה להמשך ניהול ההליך בתובענה דנן.

עיון בסעיף 267 לפקודה מעלה כי עיכוב ההליכים כנגד העמותה הינו אוטומטי, וכי אין צורך בהחלטה נוספת על עיכוב ההליכים. כך גם נקבע על ידי בית המשפט לפירוק ביחס להליכים אחרים המתנהלים כנגד העמותה (ר' החלטת כב' השופט ד' מינץ מיום 2.2.2014).

את הרשות להמשיך ולקיים את ההליך יש ליטול מבית המשפט הדן בהליכי הפירוק ולא מהערכאה הדנה בהליך הספציפי, זאת משום שבית המשפט לפירוק הוא זה הרואה את מכלול הנתונים ולפניו התמונה המלאה ביחס לעמותה שבפירוק, והוא אשר יכול לקבוע את המסגרת המתאימה לדיון בהליך ואת התנאים המתאימים לשם כך. כך גם עולה מפרשנות סעיף 1 לפקודה, לפיה משמעו של המונח "בית המשפט" הוא משמעו, לעניין חברה, "בית המשפט המוסמך לפרק אותה" (לעניין זה ר' 8519/10 סלימאן זהאי, "רהיטי הארמון" נ' רוסי סחר בינלאומי בע"מ (22.2.2013), פסקה 3 וההפניות שם).

לאור האמור, הריני מורה על עיכוב ההליכים בתיק זה כנגד העמותה, עד להחלטה אחרת של בית המשפט הדן בהליכי הפירוק.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ד, 12 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.