ברונשטין נ' עיריית הרצליה

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 28.8.11 (כב' השופט מיכאל תמיר).

בהחלטה נושא הבר"ע נדחתה על הסף תובענת המבקש כנגד המשיבה להשבת כספים ופיצויים בגין הליכי גביה שנקטה נגדו המשיבה בעקבות אי תשלום דוחו"ת חניה, והמבקש חויב בהוצאות ההליך בסך 1,000 ₪.

כמו כן חויב המבקש במסגרת ההחלטה נושא הבר"ע בהוצאות נוספות בסך 4,000 ₪, וזאת בהמשך לפסק דין חלוט שניתן בהליך קודם ברת"ק 32621-04-10 שם נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבה באותו עניין ושם נקבע כי ישלם את הסך הנ"ל רק אם יגיש תביעה נוספת באותו עניין כנגד המשיבה.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה בהחלטה ובתגובת המשיבה לבר"ע שהוגשה על פי החלטתי מיום 19.3.12 החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

בהחלטה נושא הבר"ע נקבע - וכפי שעולה לכאורה גם מהחומר שלפני - כי הסוגיות נושא התובענה דנן נדונו בעבר על ידי בתי המשפט לתביעות קטנות ונדחו בתובענות קודמות שהגיש המבקש (ראו גם ברת"ק 32621-04-10) אשר עילתן זהה לעילת התביעה הנוכחית, ותוך התייחסות לכך שהן נעדרות סמכות עניינית לתקוף את אותם חיובים בביהמ"ש לתביעות קטנות.

אין מקום להתערב במסקנתו של בית משפט קמא לדחות את התובענה דנן בשל עקרון סופיות הדיון וכאשר הסוגיות הנדונות נדחו על פניו בתביעות קודמות, גם לא בסכום ההוצאות שנפסק.

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקים תיקון בערעור.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ערבון שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, 30 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: