ברוך נ' מחלקת פניות ציבור

פסק דין

1.         התובע הגיש תביעה בה טען כי 3 שנים קודם להגשת התביעה, התקשר עם הנתבעת בהסכם הכולל התחייבות ל-3 שנים. על פי האמור בכתב התביעה, התובע היה מעוניין בשירות ניווט. לדבריו, בעת עשיית ההתקשרות מסר לנתבעת כי הוא דתי וביקש להוריד את האינטרנט מהמכשיר באופן קבוע. לדבריו, לא נאמר לו כי ללא אינטרנט מכשיר הניווט לא יפעל. לטענת התובע, מכשיר הניווט היה מטעה אותו בדרכים ובגלל מקח הטעות הוא תובע כספו חזרה. התובע תבע 1,659₪ בגין עלות המכשיר, 802 ש"ח בגין שירות הניווט ו- 1,500₪ בגין עוגמת נפש.

2.         הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי ביום 26.10.07 התובע התקשר עם הנתבעת בהסכם לאספקת שירותים סלולאריים, במסגרתו רכש מכשיר פלאפון חדיש הכולל פונקצית GPS. הנתבעת טענה כי שימוש בשירות הניווט מצריך הפעלה של דפי אינטרנט לשם הורדת מפות וניווט. הנתבעת צרפה תרשומת משירות הלקוחות שלה, נספח ב' לכתב ההגנה. על פי תרשומת זו, ביום 03.11.09 התובע ביקש להיחסם לגלישה. הנתבעת טענה כי משהתובע ביקש לחסום את הגלישה, אין להתפלא כי הוא לא יכל לקבל את שירות הניווט כהלכה. הנתבעת צרפה תיעוד נוסף, נספחים ג'1 ו-ג'2 לכתב ההגנה,  מהם עולה  כי בתאריך 03.08.10 התובע פנה אל הנתבעת ומסר לנציג הנתבעת כי הוא אדם דתי ולא יכול להשתמש בשירות הניווט. הוצע לתובע לפתוח את מכשירו לגלישה וכי אם אינו מעוניין לגלוש שלא יעשה כן. התובע השיב כי המכשיר נמצא גם אצל בני המשפחה. עוד עולה מהתיעוד האמור כי ביום 04.10.10 שוב פנה התובע אל הנתבעת ומסר כי מלכתחילה היה מעוניין בשירות הניווט אך מכיוון שניתק את הגלישה לא יכל להשתמש בשירות זה. בנספח ג' 2 נאמר כי הוצע ללקוח זיכוי של 5 חודשים על GPS והתובע סרב לכך.

3.         בדיון התובע העיד כי עת שרכש את מכשיר הטלפון אמר כי הוא צריך "טלפון כשר" ללא אינטרנט. לדבריו, לא היה מתחבר אם היה יודע שיש אינטרנט והוא תובע את הסכום אותו שילם לאורך השנים עבור המכשיר. לדבריו, סמוך לאחר ביצוע העסקה גילה כי יש אינטרנט. כן העיד כי בשנתיים האחרונות לא השתמש במכשיר הניווט כי היה מטעה אותו.

4.         נציגת הנתבעת טענה בדיון כי התובע ביצע את עסקת ההתקשרות עם הנתבעת ביום 26.11.07 וכי פנה לראשונה אל הנתבעת רק בנובמבר 2009 ביחס לתפעול גלישה. כן חזרה על טענת הנתבעת כי שירות ניווט מחייב אינטרנט.

5.         התובע רכש את המכשיר שבגינו הוא תובע החזר התמורה אותה שילם עבורו, ביום 26.10.07. (ר' חשבונית עסקת רכישת המכשיר, נספח א' לכתב ההגנה). תביעתו לבית המשפט הוגשה כ-3 שנים לאחר מכן. התובע טען כי סמוך לאחר ההתקשרות עם הנתבעת, הוא גילה כי יש שרותי אינטרנט במכשיר שלו. טענה זו אינה מתיישבת עם נספח ב' לכתב ההגנה, ממנו עולה כי התובע ביקש לחסום שירותי גלישה רק ביום 03.11.09 כלומר רק כשנתיים לאחר שרכש את המכשיר.

6.התובע הגיש תביעה לקונית בת שורות ספורות. לא הובא בכתב התביעה פירוט ביחס להתקשרות עם הנתבעת, מהלך ההתקשרות, האירועים לאחר ההתקשרות בציון תאריכים ובכלל זה באיזה מועד התגלה לתובע כי יש שירות אינטרנט במכשירו, מתי ביקש לבטלו, באילו מועדים שירות הניווט פעל ובאילו מועדים חדל מלפעול.

7.לאור העובדה כי לא ניתן לקבל שירות ניווט ללא אינטרנט, טענת התובע כי בעת ההתקשרות עם הנתבעת הוא אמר מראש כי הוא אינו מעוניין באינטרנט אבל מעוניין בשירות ניווט וכי נציג הנתבעת לא אמר לו באותו מעמד כי ללא אינטרנט שירות הניווט לא יפעל, אינה סבירה.

8.בנוסף לאמור, אם סבר התובע כי אכן נעשתה על ידי נציג הנתבעת הטעיה שכזו, הרי שמדובר בהטעיה היורדת לשורש העסקה והיה מצופה מהתובע לפעול בדרך מפורשת וברורה סמוך לביצוע העסקה כגון על ידי משלוח מכתב לנתבעת אשר מעלה כל הכתב את ההשתלשלות הנטענת ואת טענתו כי הנתבעת הטעתה אותו. העובדה כי התובע לא ביצע פניה ברורה כאמור אל הנתבעת, מטילה ספק בנכונות טענתו ולמצער טענתו נותרת בלתי מוכחת. זאת בפרט משטענתו נוגעת לעניין מהותי בעסקה. 

9.גם טענת התובע כי סמוך לאחר ההתקשרות גילה כי יש אינטרנט אל מול טענתו כי בשנתיים האחרונות לא השתמש במכשיר הניווט כי היה מטעה אותו – מעוררת תמיהה. התובע לא סיפק הסבר כיצד השתמש בהצלחה בשירות הניווט בשנה הראשונה להתקשרות אם כבר סמוך לאחר ההתקשרות ידע כי יש אינטרנט במכשיר. כמו כן, ככל שהתובע ביקש לטעון כי ביטל את שירות האינטרנט סמוך לאחר ההתקשרות עם הנתבעת, התובע לא סיפק הסבר כיצד הצליח לקבל במהלך השנה הראשונה שירותי ניווט ללא אינטרנט.

10.         אשר על האמור התביעה נדחית.

11.         התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 300 ש"ח.

12.         בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.

13.        המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.

ניתן היום, י"ב אדר ב תשע"א, 18 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.