ברוך נ' ון קולמיון

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' הרשם בכיר אדי לכנר) מיום 14.7.13 בו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבה לתשלום דמי תיווך בגין רכישת נכס על ידי המשיבה.

מדובר בדירה ששכרה המשיבה דרך המבקש ושילמה לו על כך עמלת תיווך בגין השכירות. לאחר כשנתיים מכר בעל הדירה את הדירה לאדם בשם קייזמן אשר מכרה למשיבה.

המבקש טען שהמשיבה התחמקה ולא שילמה לו עמלת תיווך המגיעה לו על פי ההסכם גם במקרה של רכישת הדירה על ידה בשלב מאוחר יותר.

בפסק הדין נקבע שממועד חתימת המשיבה על ההסכם מול המבקש ועד לרכישת הדירה על ידה, חלפו כשנתיים ובינתיים חלפה תקופת הבלעדיות, זאת מאחר ועל פי הוראות חוק המתווכים במקרקעין הסתיימה תקופת הבלעדיות בנסיבות המקרה לאחר 30 יום מיום חתימת המשיבה על ההזמנה מול המבקש. כמו כן קבעה ערכאה קמא שבהסכם התיווך עם המשיבה לא נכללו הפרטים אותם מחויב המתווך - בהתאם לחוק ולתקנות המתווכים במקרקעין - לכלול ובין היתר סוג ומחיר עסקת הרכישה (אלא נכללו רק הפרטים לגבי עסקת השכירות), ולכן המבקש אינו זכאי לדמי תיווך בגין עסקת הרכישה.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בפסק הדין ובתגובת המשיבה לבר"ע החלטתי לדחות את הבר"ע.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר, יעיל ונגיש לצדדים.

בשל כך לא מוקנית לצדדים זכות ערעור על פסק הדין, אלא ברשות, וכן יש להעניק משקל רב להכרעת הערכאה המבררת שלפניה נדון העניין.

התערבות ערכאת הערעור בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות מוגבלת למקרים חריגים בהם נפלה שגיאה בולטת בפסק הדין.

בעניין הנדון, לא מדובר באחד המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

לא מצאתי פגם ממשי בפסק הדין, דומה שתוצאתו סבירה על פניה ומשקפת את טיעוני הצדדים, ועל רקע השיקולים בדבר צמצום התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יש לדחות את הבקשה.

מסעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, החל בענייננו, עולה על פניו שמתווך שלא כלל בטופס ההזמנה עליו חתם הלקוח את הפרטים הנ"ל שנקבעו בחוק ובתקנות המתווכים, כבמקרה דנא, אינו זכאי לשכר טרחה. לפיכך, גם הסכמה לפיה עסקת רכישה שתושלם שלא באמצעות המבקש - כבמקרה דנן - תזכה אותו בתשלום דמי תיווך, על פניו אינה תקפה בנסיבות אלו.

לאור האמור לעיל בקשת רשות הערעור נדחית.

לציין כי לא מצאתי בסיס בחומר הראיות שהונח בפני ערכאה קמא לקביעת בית המשפט קמא כי המשיבה נהגה בקניית הדירה בחוסר תום לב. מדובר בטענה בעלמא של המבקש אשר נמנע מלחקור על כך את המשיבה . אני מניחה שעקב קביעה זו לא נפסקו למשיבה בהליך קמא הוצאות אף שהתביעה נגדה נדחתה .

המבקש ישא בהוצאות הדיון לטובת המבקשת בסך של 5000 שח.

הערבון על פירותיו יחולט לטובת ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ד, 29 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.