ת"ט
בית משפט השלום חדרה
|
2828-03-13
19/06/2013
|
בפני השופט:
קרן מרגולין-פלדמן
|
- נגד - |
התובע:
רחלי טל אזולאי
|
הנתבע:
בראיין ברגנר
|
|
החלטה
לפניי בקשה לביטול פסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה שנערך על ידי הצדדים עצמם, באמצעות באי כוחם והובא לפני ביהמ"ש לאישורו.
במסגרת הבקשה מגוללת המבקשת מחדש את כל מערכת היחסים בין הצדדים ואת כל הטענות שהועלו מפיה עד למתן פסה"ד. בנוסף מלינה המבקשת במסגרת בקשתה האמורה על כך שהמשיב הפר את ההסכם שנערך בין הצדדים, ולא קיים חיוביו.
בקשת המבקשת הועברה לקבלת תגובת המשיב, וזה בתגובתו הבהיר כי מדובר בסעד שגוי, שהרי לשיטתו הסכם הפשרה נושא חתימתה, והמבקשת היתה מיוצגת בהליך ועל כן חזקה כי הבינה את תכנו, ואין מדובר כלל בבקשה לביטול פס"ד. עוד טען כי הבקשה אינה מצויה בתחום סמכותו של ביהמ"ש אשר דן בתובענה, כי אם למעשה לכל היותר בתובענה לאכיפת ההסכם או לביטולו מחמת הפרתו, בתובענה נפרדת, או לחלופין, בבקשה לאכיפת ההסכם (פסק הדין) באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
למבקשת ניתנה הזכות להשיב לתגובה, ובמסגרת תשובתה הבהירה כי אין היא מלינה למעשה על אופן עריכת הסכם הפשרה או על עצם אישורו, כי אם על אופן ביצועו על ידי המשיב, ועל הפרתו לאחר מעשה.
טענות המבקשת, כפי שהובהרו על ידה במסגרת תשובתה מלמדות כי למעשה אין בפי המבקשת כל טענה בנוגע לעצם אישור ההסכם מלכתחילה. יצוין, כי המבקשת אינה טוענת אף לקיומו של פגם בהליך או לקיומו של פגם בכריתת ההסכם. טענות המבקשת נוגעות כולן לאופן ביצועו של ההסכם לאחר שקיבל תוקף של פס"ד כאמור, ובהתאמה אינן מצויות בתחום סמכותו של בימ"ש זה במסגרת ההליך דנן.
אבהיר כי ביהמ"ש אינו עוסק באכיפת פסקי הדין, והפרת פסק דין אינה משמשת עילה לביטולו.
נדמה כי ראוי להבהיר כי סמכותו של ביהמ"ש לדון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן על ידו נגזרת מתוך תקנה 201 לתקסד"א, הנוגעת לביטולה של החלטה שניתנה במעמד צד אחד. בהתאמה, משמדובר בפסק דין המקנה תוקף להסכם שנערך ונחתם על ידי שני הצדדים, ובכללם המבקשת כאן – ממילא אין ביהמ"ש מוסמך לבטלו על פי התקנות.
מעבר לצורך אציין כי אף לו היו במצב דברים זה טענות בפי המבקשת בנוגע לפגמים שנפלו בכריתת ההסכם – הרי שטענות אלו היה עליה להעלות, כפי שהבהיר נכונה המשיב בתגובתו, במסגרת תובענה נפרדת לביטול ההסכם, וזאת בשים לב לכך שסמכותו של ביהמ"ש לבטל את פסק הדין מוגבלת להוראות תקנה 201 הנ"ל.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ודע יום התשלום בפועל.
ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים.