ברגיג ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ- שד' רוטשילד 50 תל אביב

החלטה

בפני בקשת למחיקת תביעה, לחילופין בקשה למחיקת כותרת.

המבקש לא עמד בנטל ההלכתי הנהוג במקרים אלו, שהוחל בהלכת בובליל נ' אינדיג, להפרדת בקשת מחיקת כותרת ו/או מחיקת התביעה מבקשת הרשות להתגונן. לא עמד המבקש בנטל לחריגה ממסלול היעילות הדיונית בהפרדת הדיונים בבקשות ולא ציין בבקשתו למחיקת הכותרת איזושהי התייחסות לסטייה מהלכה זו.

יפים דבריו של הנשיא גרוניס לעניין זה: "נתאר לעצמנו שמוגשת תובענה בסדר דין מקוצר. הנתבע אינו מגיש בקשת רשות להתגונן אלא מגיש בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". מהלך כזה אין בו די מבחינת הנתבע. אם תידחה הבקשה למחיקת כותרת עלול הנתבע למצוא עצמו וידיו על ראשו, שכן לא הגיש במועד בקשת רשות להתגונן (ראו למשל, ע"א 465/66 גלבר נ' טורנר, פ"ד כ(4) 772). כדי למנוע זאת מלווה הבקשה למחיקת כותרת בבקשה אחרת - להאריך את המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן עד לאחר הכרעה בבקשת המחיקה. מהלך כאמור הינו מובן מאליו, כאשר בוחנים אותו מנקודת מבטו של הנתבע. אם יצליח בבקשה למחיקת כותרת יהפוך ההליך מתביעה בסדר דין מקוצר לתביעה בסדר דין רגיל. אין צורך לומר שאפשרות זו עדיפה היא מבחינת הנתבע (ראו, א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, 2005) עמ' 374-373). או אז יוכל הוא להגיש כתב הגנה, בלא שחייב הוא לתמוך טענותיו בתצהיר. היה ותידחה בקשתו למחיקת כותרת יוכל הוא לעתור, לאחר הדחייה, לקבלת רשות להתגונן. אם נבחן אפשרות זו מנקודת מבט של יעילות דיונית כוללת, היינו מזווית הראייה של כלל המתדיינים המתדפקים על דלתות בית המשפט, ברי כי האפשרות האמורה אינה יעילה. לשון אחר, ניתן יהיה לנצל ביתר יעילות את הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של מערכת המשפט, אם ניתן יהיה לטפל בעת ובעונה אחת בשתי הבקשות, זו למחיקת כותרת וזו למתן רשות להתגונן. אלמלא ניתנה הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, היה הנתבע נאלץ להגיש הן את הבקשה למחיקת כותרת והן את בקשת הרשות להתגונן בעת ובעונה אחת (אין זה משנה אם הבקשות היו מוגשות כשתי בקשות נפרדות בכתב או בגדרה של בקשה אחת שבה סעדים חלופיים). דיון אחד בשתי הבקשות היה חוסך זמן שיפוטי. ניתן היה לדון ולהכריע בבקשה למחיקת כותרת תחילה. דחיית הבקשה על אתר הייתה מאפשרת לדון בו במעמד בבקשת הרשות להתגונן. כאשר שתי הבקשות נמצאות בפני בית המשפט (או בפני הרשם) בדיון אחד, ניתן אף להציע הצעות שונות ורעיונות יצירתיים לבעלי הדין. כך יכול בית המשפט לנסות ולקדם פשרה כוללת. למצער יכול הוא להציע, במקרה מתאים, שהנתבע יחזור בו מבקשת המחיקה ואילו התובע יסכים למתן רשות להתגונן. דבר אחד ברור, מבחינה ניהולית - דיונית כוללת עדיף הוא ששתי הבקשות תמצאנה בפני בית המשפט באותה עת ובאותו דיון".

"יחד עם זאת, יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית". (פס' 6 ו-9 לפסק דינו של הנשיא גרוניס, רע"א 10277/06, בובליל נ' אינדיג, פדאור 07 (4) 57).

מאחר ולא הועלה טעם מיוחד לסטייה מהלכה זו ולא עמד המבקש בתנאים המצטברים האמורים בהלכה להפרדת הדיונים בבקשותיו, אני מוצא לנכון שכלל טענות המבקש בעניין מחיקת התביעה ומחיקת הכותרת ידונו במסגרת הדיון בבקשתו לרשות להתגונן כנגד תביעת המשיבה.

למעלה מן הצורך, מעיון בבקשה ובכתב התביעה עולה כי המשיבים תמכו לכאורה ראיותיהם לסכום הנתבע במסמכים המהווים ולו ראשית ראייה לקיומו של סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים ושיש עליהן ראיות שבכתב כאמור בתקנה 202(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 – תדפיס חשבון בנק של המנוחים (המבקשים הינם יורשיהם) אצל המשיב,צווי קיום צוואה של המנוחים שאושרו ע"י רשם הירושות אשר מפרטים חלקו של כל יורש,יפוי כח מהיורשים,פרטי חשבונות הבנק של היורשים.

כמו כן, הסכום הקצוב בתביעתם של המשיבים מבוסס לכאורה על חישוב תדפיס חשבון בנק של המנוח/ים בצירוף ריבית ממועד התדפיס ועד הגשת התביעה. חישוב הריבית הינו אריתמטי ואינו מהווה עילה למחיקת כותרת.

נוכח האמור לעיל, טענות המבקש ,בין היתר, לעניין חובת הבנק בחלוקת העזבון על פי חוק הירושה,קבלת הסכמת כל היורשים,אופן חלוקת הכספים בחשבון משותף של שני המנוחים והסכמתם על אופן חלוקתו- ידונו במאוחד בדיון בבקשתו לרשות להתגונן וכל טענות ההגנה המועלות בבקשותיו ידונו בדיון זה.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.