בראשי ואח' נ' מדינת ישראל המרכז לגביית קנסות

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 22.5.12 במעמד צד אחד.

המשיבים הגישו כנגד המבקשת תביעה לתשלום פיצויים בגין הליכי גבייה בלתי חוקיים שנקטה המבקשת, לטענתם.

ביום 22.5.12 ניתן פסק דין במעמד צד אחד בו חויבה המבקשת בתשלום מלוא סכום התביעה,וזאת לאחר שהמבקשת לא הגישה כתב הגנה תוך המועד העומד לרשותה.

ביום 21.6.12 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק דין. את בקשתה סמכה המבקשת על שני נימוקים מרכזיים: האחד, כי אי הגשת כתב הגנה במועד מקורה בטעות אנוש שנעשתה בתום לב והשני, כי סיכויי הגנתה טובים.

המבקשת טוענת כי התקבלו אצלה שני עותקים של כתב התביעה. האחד, ביום 26.3.12 והאחר ביום 4.4.12. ב"כ המבקשת אשר מונתה לטפל בתיק לא שמה לבה להעתק כתב התביעה מיום 26.3.12 ועל כן מנתה את הימים להגשת כתב הגנה מיום 4.4.12. בהתאם למניין ימים זה, חל המועד להגשת כתב הגנה ביום 28.5.12. בעקבות טעות זו לא הוגש כתב הגנה במועד, היינו ביום 20.5.12.

עוד טוענת המבקשת, כי סיכויי הגנתה בפני התביעה גבוהים. לטענתה, משלא פרעו המשיבים את חיובם בהוצאות ואת חוב האגרה, נאלצה המבקשת לנקוט בהליכי גבייה כדין. כן טענה המבקשת, כי היא מוכנה להכיר בביטול החיוב בהוצאות, להבדיל מהחוב בגין האגרה שלא שולמה, ועל כן בוטלו הליכי הגבייה בגין ההוצאות.

המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים טוענים כי המבקשת מודה כי בוטל החיוב בהוצאות, ובכך אישרה את עילת התביעה של המשיבים. כך גם לא ניתן הסבר להתעלמות המבקשת מפניות המשיבים אליה טרם הגשת התביעה.

בדונו בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד (שאין לגביו טענה לפגם המחייב את הביטול מחובת הצדק), על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (אולאי הגשת כתב הגנה במועד) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו: ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר [פורסם בנבו], 2.2.2009).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983), שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995).

מהנסיבות המתוארות בבקשה עולה כי אי הגשת כתב הגנה על ידי המבקשת במועד אינו נעוץ בזלזול או רשלנות מצד המבקשת, אלא מקורו בטעות אנוש. שנית, וזו הנקודה המרכזית, הרי שאין לומר כי סיכויי הגנתה של המבקשת קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה. אמנם המבקשת טענה כי אינה עומדת על גביית סכום ההוצאות שנפסקו לטובתה, אך יחד עם זאת טענה כי היא זכאית לגביית חוב האגרה, אשר לא שולם על ידי המשיבים ועל כן הליכי הגבייה שננקטו על ידיה לגבייתו ננקטו כדין.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת, בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בסכום של 500 ש"ח, שכן אי הגשת כתב הגנה על ידי המבקשת במועד נעוץ במחדלה, גם אם מקורו בטעות או בלבול.

לפיכך, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בסך של 500 ₪. המבקשת תפקיד את סכום ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 15 יום. לאחר הפקדת סכום ההוצאות, יבוטל פסק הדין והמזכירות תקבע את התיק לדיון. לא יופקד סכום ההוצאות תוך התקופה שנקבעה יוותר פסק הדין על כנו.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ב, 02 יולי 2012, בהעדר הצדדים.