בראל יוסף בע"מ נ' יצחק מאור סחר בינלאומי בע"מ ואח'

פסק-דין

הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה.

התביעה הכספית שהגישה התובעת, בסך של 8,755 ₪, עניינה יתרת חוב בגין טיפול ברכב של הנתבעת במוסך של התובעת.

טענת ההגנה של הנתבעים, בתמצית, היא שסכום החוב נמוך יותר, לאור הסכמה בין הצדדים.

בנוסף, טוען הנתבע 2 כי אין לחייבו שכן עסקינן בחוב של הנתבעת, חברה בע"מ, שהרכב בבעלותה.

עיקרי העובדות

1.בתאריך 26.11.07 רכב סיטרואן מ.ר. 8394436 (להלן: הרכב) הוכנס למוסך של התובעת, לצורך תיקונו.

טופס הזמנת התיקון צורף כנספח ב' לתצהירה של דליה בראל.

2.לפי נספח ג' לתצהירה של גב' בראל, הרכב הוא בבעלות הנתבע 2 (להלן: הנתבע).

3.התיקון נבע מאירוע ביטוחי, כך לטענת הנתבעים.

4.עלות התיקון במוסך, לפי טענת התובעת, סך של 12,234 ₪. זאת לפי חשבונית שהוצאה ביום 29.11.07.

5.אין חולק כי הנתבעים הוציאו את הרכב מהמוסך בטרם שולמה החשבונית.

6.במהלך התקופה שילמו הנתבעים סך נומינלי של 5,500 ₪ עבור התיקון, והתביעה היא בגין היתרה (6,734 ₪).

טענות הנתבע בתצהיר מטעמו (שצורף לכתב ההגנה)

7.הרכב הוכנס לתיקון בגין אירוע ביטוחי, והנתבע הודיע ליוסף בראל, הבעלים של המוסך, כי יש להזמין שמאי בטרם תחילת העבודה. לפי עדותו, השמאי הגיע למחרת ואישר את התיקון.

לטענת הנתבע, סיכם עם מר בראל שהתשלום בגין הטיפול ברכב ייעשה רק לאחר קבלת אישור סופי ותשלום מחברת הביטוח.

בתום תיקון הרכב, מר בראל התקשר לנתבע על מנת שייקח את הרכב, ובעת הוצאת הרכב נמסרה לנתבע החשבונית.

הנתבע, לגרסתו, סיכם עם יוסף כי ייתן המחאה דחויה עד לקבלת הכספים מחברת הביטוח.

בפועל, לאחר שחלפו 45 ימים, הודיעה חברת הביטוח לנתבע כי היא אינה מאשרת את הנזק.

הנתבע יצר קשר עם מר בראל, והאחרון, לפי טענת הנתבע, הסכים לדחיית התשלום עד לסיום התביעה כנגד חברת הביטוח.