בראון ואח' נ' אסולין ואח'

פסק דין

1.תאונת דרכים משולשת מיום 27.2.09 בכביש 57 לכיוון מזרח ליד צומת בית ליד.

2.התובע נהג ברכב הראשון בשרשרת כלי הרכב המעורבים, רכב מסוג גיפ' פאג'רו.

הוא נאלץ לעצור באופן פתאומי בעקבות עצירת פתאומית של כלי רכב לפניו. אין מחלוקת כי אותה שעה ירד גשם שוטף, ובמקום היה פקק תנועה.

3.עוד אין מחלוקת כי מיד לאחר שהתובע בלם הוא נפגע מאחור על ידי רכבו של הנתבע 1, מר אסולין, אשר גם הוא נפגע מיד מאחור ע"י רכבו של הנתבע 2, מר צייטלין.

בנסיבות אלה אין מחלוקת כי התובע זכאי לפיצוי על נזקיו מאחד או יותר משני הנהגים שהיו מעורבים בפגיעה מאחור.

4.המחלוקת, כפי ששכיח במקרים כאלה, היא בין הנהג השני לנהג השלישי.

הנהג השני, אסולין, טוען כי בלם פתע בעקבות בלימת הגיפ' והצליח לבלום באופן שהיה רק מגע של פגוש בפגוש בין שני כלי הרכב, אך לא מעבר לכך.

תוך הרף עין הוא נפגע מאחור במכה קשה על ידי רכבו של צייטלין, וכתוצאה מכך לטענתו, הוא נהדף אל מתחת לחלקו האחורי של הגיפ', וכך נגרם נזק חמור לחזית רכבו.

לעומת זאת טוען צייטלין כי כשנסע מאחורי אסולין הוא ראה את ההתנגשות בינו לבין הגיפ' שלפניו. לדבריו, הוא בלם פתע ותוך כך נוכח כי לא יצליח לעצור מבלי לפגוע ברכבו של אסולין.

על מנת למזער את הפגיעה הוא סטה שמאלה, וכך פגע בסופו של דבר עם החלק הימני של חזית רכבו בחלק האחורי של רכב אסולין.

צייטלין כופר בגירסת אסולין כי הוא נהדף אל מתחת לגיפ' רק בשל המכה שספג מרכבו של צייטלין.

צייטלין מאשר כי לא יכול היה לראות את מצב חזית רכבו של אסולין בזמן ההתנגשות, ואין בידו לומר אם אסולין נדחף אל מתחת לגיפ' כתוצאה מההתנגשות העצמית שלו, ובטרם נפגע על ידי רכבו של צייטלין.

צייטלין טען עם זאת כי המכה בין רכבו לבין רכבו של אסולין לא היתה חזקה.

5.מטעם אסולין העיד מר שמעון חכמון שנסע עימו ברכבו.

תחילה מסר חכמון כי אסולין, בנסותו לבלום את רכבו בלימת פתע, "החליק ופגע מתחת למגן האחורי של המיצובישי ונדבק מכסה המנוע שלו לחלק האחורי של המיצובישי" (בעמוד 4 לפרוטוקול). בהמשך אותו משפט אמר חכמון "זה קרה לאחר הפגיעה מהרכב השלישי".

עדותו של חכמון אינה איפוא חד משמעית.

תחילה הוא מתאר כניסה של רכב אסולין אל מתחת לגיפ' בעת ההתנגשות אך בהמשך אותו משפט תיקן עצמו וציין כי זה קרה רק לאחר הפגיעה מרכבו של צייטלין.

התובע העיד כי חש במכה אחת ברכבו. גם עדות זו יכולה להתיישב הן עם גירסתו של אסולין והן עם גירסתו של צייטלין, כיוון שמדובר בזמן של אולי שניה.

6.לאחר ששמעתי את כל הנהגים ואת העד חכמון אני סבורה כי הגירסות שקולות.