בקשת רשות ערעור על הודעת קנס שנשלחה בדואר ולא הגיעה ליעדה

1.        בחודש דצמבר 2004 הושת על המבקש קנס מנהלי בגין העסקת שני עובדים זרים ללא היתר. ברם, הודעת הקנס אשר נשלחה למענו של המבקש בדואר רשום, לא הגיעה לידיו, וזאת מחמת שדבר הדואר "לא נדרש". בשלהי חודש מאי 2005, נשלחה לאותה כתובת דרישה לתשלום הקנס, וזו הגיעה ליעדה. בעקבות כך החלה התכתבות בין המבקש, באמצעות בא-כוחו, לבין המשיבה. בהתכתבות זו עתר המבקש להישפט על העבירה, אך המשיבה סירבה לכך מאחר שהמועד להגיש בקשה כזו חלף. ההתכתבות בין הצדדים המשיכה גם לאחר שהמשיבה ענתה לפנייתו השנייה של המבקש, וציינה כי אם רצונו להשיג על החלטתה, עליו לפעול "לפי הוראת סעיף 13 לחוק העבירות המינהליות" (מכתב מיום 7.8.2005). בהוראת סעיף זה, יש להבהיר, מוסדרת סמכותו של בית-משפט לקיים משפט בעניינו של אדם, אף אם המועד להגשת הבקשה חלף. אולם, המבקש, אשר סבר כי הגיש את בקשתו במועד, המשיך בפניותיו למשיבה וביקש כי יימסרו לידיו מסמכים שונים.

           רק ביום 30.3.2006 הגיש המבקש בקשה לבית-הדין האזורי לעבודה תל-אביב, ובה עתר להישפט בגין העבירה. המבקש טען בפני בית-הדין האזורי כי הודעת הקנס לא נמסרה לידיו וזאת, ככל שיכול הוא לשער, מאחר ובאותה עת נערכו עבודות בנייה ברחוב בו הוא מתגורר, ועקב כך לא הגיעו דברי דואר ליעדם. בית-הדין האזורי דחה טענה זו, וקבע כי לא הוכח שההודעה לא נמסרה לו מסיבות שאינן תלויות בו, כפי שנדרש מכוח תקנה 15 לתקנות העבירות המינהליות, התשמ"ו-1986. עוד נקבע, כי המבקש לא הצביע על טעמים המצדיקים הארכת מועד להגשת הבקשה להישפט, ומשכך דחה את בקשתו.

2.        המבקש ערער על אותה החלטה בפני בית-הדין הארצי לעבודה, שם חזר על טענותיו. בית-הדין הארצי קבע, כי קביעתו של בית-הדין האזורי לפיה "לא הוכח כי ההודעה לא נמסרה למבקש מסיבות שאינן תלויות בו", אינה יכולה לעמוד נוכח מסד הראיות שהוצגו. עם זאת, דחה בית-הדין את הערעור עקב השיהוי הרב בהתנהלות המבקש. לעניין זה, ציין בית-הדין, כי חלפו כחמישה חודשים מהמועד בו נודע למבקש על עמדת המשיבה ועד שהגיש את בקשתו.

3.        בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה. לדידו, נוכח קביעתו של בית-הדין כי עלה בידו להוכיח שההודעה לא נמסרה לו מסיבות שאינן תלויות בו, אין מנוס מלהיעתר לבקשתו.

           המשיבה, מנגד, סבורה כי קביעתו של בית-הדין הארצי אינה קביעה פוזיטיבית כי דבר הדואר לא נמסר עקב סיבות שאינן תלויות במבקש. כן טוענת המשיבה, כי המבקש השתהה יתר על המידה ומשכך בדין נדחה ערעורו.

4.        דין הבקשה להידחות. אמת, אין כל קביעה פוזיטיבית בפסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה שהמבקש הוכיח את אשר הוא טוען לו, ומשכך בקשתו להישפט לא הוגשה במועד. מעבר לדרוש אוסיף, כי אף אם אקבל את עמדתו של המבקש לעניין זה, יש ממש בקביעה שהוא השתהה יתר על המידה בפניה לערכאות השיפוטיות. חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 מאפשר לנאשם לבקש להישפט בגין העבירה המיוחסת לו, תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההודעה. תכליתו של סד זמנים זה היא לזרז את ההליכים ככל הניתן, כדי שליבון הפלוגתאות ייעשה בזמן-אמת. המבקש השתהה יתר על המידה בפנייתו לערכאה המוסמכת, ובפיו לא היה הצדק סביר לכך. משאלו פני הדברים, החמיץ המבקש את האפשרות להביא את עניינו בפני ערכאה שיפוטית, ועל כן לא היה מנוס מדחיית ערעורו.

           אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, י' בכסלו התשס"ח (20.11.07).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    אז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il