בקשת רשות ערעור כנגד הפחתת פיצויים שנפסקו למערערת בבית המשפט המחוזי

השופט א' ריבלין:

1. המבקשת, ילידת 15.12.1950, אחות מעשית במקצועה, נפגעה בתאונת דרכים ביום
6.3.1993. ביום 23.3.1995 העמידה ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי את שיעור נכותה
הצמיתה על %75. בעקבות ערר שהגיש המוסד לביטוח לאומי, במסגרתו הוצגו בפני הועדה
סרטי וידאו בהם נראתה המבקשת מתנועעת באופן שאינו מתיישב עם תלונותיה, הופחת שיעור
הנכות הרפואית הצמיתה שנקבעה לה והועמד על %20. המוסד עשה שימוש בסמכות הנתונה לו
בתקנה 15 בתקנות הביטוח הלאומי )קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה(, תשט"ז-1956 ונכותה
הועמדה על שיעור של %30.

בית משפט השלום התיר למבקשת להביא ראיות לסתור את קביעות הועדה ובכלל זאת חוות דעת
מטעם מומחה בתחום הנוירוכירורגיה וחוות דעת מטעם מומחית בתחום הפסיכיאטריה. המומחה
בתחום הנוירוכירורגיה העריך את נכותה של המבקשת, בגין הגבלה בינונית עד קשה בתנועת